דר’ רם שרוני
The effect of bilateral internal thoracic artery grafting on survival
during 20 postoperative years
Lytle BW, The Cleveland Clinic Foundation. Ann Thorac Surg. 2004 Dec;78(6):2005-14; discussion 2005-14
מטרה: מטרת העבודה היתה להשוות השרדות לאורך 20 שנה בחולים אשר בגופם נעשה שימוש בשני עורקי החזה כמעקפים לעומת אלו שבהם השתמשו רק בעורק חזה אחד. החוקרים ניסו לעריך את שיעור היתרון ולזהות את המנבאים ליתרון.
שיטות: בקרב חולים אשר עברו ניתוח מעקפים ראשון בין 1971 ו- 1989 נחקרו 8123 חולים אשר נעשה אצלם שימוש בעורק חזה אחד, ו- 2001 חולים שנעשה בגופם שימוש בשני עורקי החזה. הותאמו1152 זוגות בשיטה הסטטיסטית של propensity-matched. זמן מעקב ממוצע היה 16.5 שנים, עם 51 חולים שלהם היה מעקב מעל 20 שנה.
תוצאות: הישרדות של קבוצת החולים עם מעקפי שני עורקי החזה וקבוצת החולים עם עורק החזה אחיד היתה בהתאמה: 89% מול 87% לאחר 7 שנים, 81% לעומת 78% לאחר 10 שנים, 78% לעומת 67% לאחר 15 שנים, 67% לעומת 58% לאחר 20 שנים (p<0.0001).
עקומות ההישרדות של שתי הקבוצות המשיכו להתרחק זו מזו במשך תקופת המעקב, עם יתרון לחולים שבגופם הושתלו מעקפים של שני עורקי נחזה. לאחר 20 שנה, שימוש דו צדדי בעורק החזה הפנימי ניבא הישרדות גרועה יותר ב- 2.8% מהחולים וזאת בהשוואה לשימוש בעורק חזה אחד בלבד.
מאידך, יתרון מעל 10% בהישרדות ניצפה ב- 52% מהחולים שעברו מעקפים עם שני עורקי החזה ויתרון בהישרדות מעל 15% ב- 7.6% מחולים אלו. גיל מתקדם, תפקוד לבבי מופחת וגורמי סיכון שאינם לבביים הפחיתו השרדות באופן כללי אך היתרון של שימוש בשני עורקי החזה נישמר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!