J Thorac Cardiovasc Surg 2004;127:1145-1150
למרות יתרונות בטווח הארוך, הכדאיות של ביצוע bilateral internal thoracic artery grafting בחולים סוכרתיים נמצאת במחלוקת, בגלל הסיכון לזיהום של הסטרנום.
חוקרים מהמחלקה לכירורגיית לב חזה, במרכז הרפואי סוראסקי בתל-אביב, בדקו 515 חולים סוכרתיים שעברוisolated left-sided skeletonized bilateral internal thoracic artery grafting, בין השנים 1996 ו- 2001. נותחו התוצאות של 468 חולים מטופלים פומית, ו- 47 חולים מטופלים באינסולין.
נרשם שיעור תמותה מוקדמת של 2.4%, ושיעור זיהומים של הסטרנום של 1.9%, בחולים מטופלים פומית, ושיעורים מקבילים של 6.3% ו- 4.3% בחולים מטופלים באינסולין. גורמי סיכון לזיהום סטרנלי כללו מחלת ריאות כרונית, השמנה, ניתוח חוזר, וקראטינין גבוה מ- 2 מ”ג לד”ל. הישרדות ל-5 שנים היתה 82%.
שיעור החולים ללא תמותה לבבית לאחר 6.5 שנים היה 95.6% בקבוצה שעברה T-graft, ו- 87.6% בקבוצת ה- in situ. השיעור ללא רה-וסקולריזציה חוזרת היה 91.5% ו- 92.7%, בהתאמה. לא נרשם מתאם בין בחירת הקונפיגורציה לבין תמותה כוללת, תמותה לבבית, או ארועים לבבים מאג’וריים.
פרוצדורה משלימה של right-sided gastroepiploic artery, ו- sequential grafting זוהו כפקטורים מגנים בפני ארועי לוואי לבביים מאג’וריים.
החוקרים מסיקים כי ביצוע שגרתי של ניתוח זה הינו בטוח בחולי סוכרת המטופלים פומית, וכי הניתוח כרוך בתוצאות לבביות טובות בטווח הארוך, בשתי הקונפיגורציות שלו.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!