מודל מבוסס-סמן המשמש להערכת הסיכון לדימום בחולי פרפור פרוזדורים תחת טיפול בנוגדי-קרישה הוביל לתוצאות טובות יותר ממדדי סיכון סטנדרטיים לדימום, המבוססים על גורמי סיכון קליניים בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Lancet.
החוקרים פיתחו מדד סיכון מבוסס-סמנים בדם לזיהוי דימום מג’ורי ב-14,537 חולים עם פרפור פרוזדורים, שחולקו באקראי לטיפול ב-Apixaban לעומת קומדין במחקר ARISTOTLE עם תוקף חיצוני ב-8,468 חולים עם פרפור פרוזדורים, שחולקו באקראי ל-Dabigatran לעומת קומדין במחקר RE-LY. דגימות פלזמה לקביעת ריכוז הסמן המועמד נלקחו בעת ההקצאה האקראית.
הגורמים המנבאים החשובים ביותר לדימום מג’ורי כללו את ריכוזי הסמנים GDF-15 (Growth Differentiation Factor-15), cTnT-hs (High-Sensitivity Cardiac Troponin T) והמוגלובין, גיל ודימום קודם. מדד הדימום ABC (Age, Biomarkers [GDF-15, cTnT-hs, Hemoglobin], History) ניבא טוב יותר סיכון לדימום מג’ורי, בהשוואה למדד HAS-BLED ומדד ORBIT, בשני המדגמים (0.68 לעומת 0.61 לעומת 0.65, ABC לעומת HAS-BLED ו-ABC לעומת ORBIT).
מדד ABC הוכח כמנבא טוב יותר גם במדגם התוקף החיצוני (0.71 לעומת 0.62 עם HAS-BLED לעומת 0.68 עם ORBIT. מדד ABC מעודכן המבוסס על סמנים חליפיים (המטוקריט, cTnI-hs, Cystatin C או פינוי קריאטינין) גם הוביל לתוצאות טובות יותר מ-HAS-BLED ו-ORBIT.
החוקרים מסכמים וכותבים כי למדד ABC לניבוי דימום, הכולל גיל, היסטוריה של דימום ושלושה סמנים בדם (המוגלובין, cTn-hs ו-GDF-15 או Cystatin C/CKD-EPI), תוקף פנימי וחיצוני וכויל במדגמים גדולים של חולים עם פרפור פרוזדורים תחת טיפול נוגד-קרישה. מדד ABC הוביל לתוצאות טובות יותר ממדדי HAS-BLED ו-ORBIT ויש להיעזר בו בהחלטה על טיפול נוגד-קרישה בחולי פרפור פרוזדורים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!