Cardiac Rhythm Management

השוואת אבלציה לעומת הגברת טיפול תרופתי לטיפול בטכיקרדיה חדרית (New Engl J Med)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת The New England Journal of Medicine, עולה כי אבלציה באמצעות צנתר עדיפה על הגברת טיפול אנטי-אריתמי לטיפול בהישנות טכיקרדיה חדרית בחולים עם קרדיומיופתיה איסכמית איסכמית והתקן ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator).

החוקרים ערכו מחקר רב-מרכזי, אקראי, מבוקר, שכלל חולים עם קרדיומיופתיה איסכמית והתקן ICD עם טכיקרדיה חדרית, למרות טיפול בתרופות אנטי-אריתמיות. החולים חולקו באקראי לאבלציה באמצעות צנתר (קבוצת אבלציה) עם המשך טיפול אנטי-אריתמי קודם או קבוצת הגברת טיפול תרופתי (קבוצת טיפול תרופתי). בקבוצת הטיפול התרופתי הותחל טיפול ב-Amiodarone במידה וקודם לכן ניתן טיפול תרופתי אחר. מינון Amiodarone הועלה במידה והיה קטן מ-300 מ”ג ליום או שניתנה תוספת Mexiletine במידה והמינון כבר עמד על 300 מ”ג לד”ל ומעלה.

התוצא העיקרי כלל שילוב של תמותה, שלושה אירועי טכיקרדיה חדרית ומעלה בתוך 24 שעות (סערת טכיקרדיה חדרית), או שוק ICD הולם.

מבין 259 חולים שנכללו במחקר, 132 חולקו לקבוצת אבלציה ו-127 לקבוצת הגברת טיפול תרופתי. במהלך מעקב ממוצע של 27.9 חודשים, התוצא העיקרי תועד ב-59.1% מהחולים בקבוצת האבלציה וב-68.5% מאלו בקבוצת הטיפול התרופתי המוגבר (יחס סיכון של 0.72, p=0.04). לא תועדו הבדלים בשיעורי התמותה בין הקבוצות.

במהלך המחקר תועדו שני מקרים של פרפורציה לבבית ושלושה מקרים של דימום מג’ורי בקבוצת האבלציה ושני מקרי תמותה עקב רעילות ריאתית ומקרה אחד עקב פגיעה בתפקודי הכבד בקבוצת הטיפול התרופתי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולים שיעורים נמוכים יותר משמעותית של משלב תמותה, סערת טכיקרדיה חדרית או מכת חשמל הולמת בקרב חולים לאחר אבלציה באמצעות צנתר, בהשוואה לאלו בהם הוגבר הטיפול התרופתי.

New Engl J Med 2016

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה