כ-15% מהסובלים מפירפור פרוזדורים (AF) מדווחים על תסמינים מוגזמים של אריתמיה, כאשר יש קורלצייה בין הפרעות נפשיות של חרדה ודיכאון לדיווחים אלה, כך עולה ממחקר חדש מה-Heart Rhythm .
במחקר השתתפו 458 מטופלים בקהילה שמילאו שאלון הנוגע לחומרת הסימפטומים, ובמקביל היו תחת מעקב של הולטר א.ק.ג למשך שבוע. בקרב 85% מהמשתתפים הייתה התאמה גבוהה בין הדיווחים בשאלון לבין המימצאים בהולטר, בעוד שאצל 15% המיתאם בין הפרעת הקצב הנמדדת לבין הדיווח היה קטן מאוד, לשני הכיוונים, כלומר או הערכת יתר של חומרת הסימפטומים, או הערכת חסר. תחלואה פסיכולוגית נלויית (חרדה ודכאון) היוו גורמי חיזוי חזקים לפערים אלה בין ההערכה הסובייקטיבת לזו שנמדדה בהולטר.
החוקרים מציינים שלאור העובדה שחרדה ודיכאון שכיחים יותר בחולי AF מאשר באוכלוסייה הכללית, ולכן על הרופאים להיות זהירים באשר לדיווחים המתקבלים ממטופלים ללא אימות של מדידת הפרעת הקצב.
בטבלה הבאה מוצג הסיכון היחסי לדיווח יתר/חסר ע”פ פרמטרים של תחלואה נלווית:
סיכון יחסי ורווח בר סמך | |
הערכת יתר של סימפטומים | |
הפרעת חרדה | 5.83 (1.8818.0) |
הפרעת דיכאון | 3.38 (1.0810.6) |
קצב לב גבוה | 0.92 (0.870.98) |
הערכת חסר של סימפטומים | |
גיל מבוגר | 1.06 (1.011.10) |
פירפור קבוע/עיקש | 62.7 (6.94565.9) |
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!