Cardiac Rhythm Management

באילו מצבים יש להשלים בירור כאשר ממצאי מבחן במאמץ אינם חד-משמעיים? (J Am Coll Cardiol)

מחקר חדש מסייע בזיהוי חולים בסיכון-נמוך עם ממצאים שאינם חד-משמעיים בבדיקת אק”ג במאמץ, בהם ניתן להימנע מבדיקות הדמיה נוספות להערכת אפשרות למחלת עורקים כלילית.

החולים בהם הסבירות הגבוהה ביותר לממצאים חיוביים בבדיקות הדמיה נוספות הם אלו עם תסמיני אנגינה אופייניים, למרות תרשים אק”ג תקין בזמן פעילות גופנית. מצד שני, בחולים עם שינויים אלקטרוקרדיוגרפיים חיוביים עם החלמה מהירה כלומר, שינויי אק”ג החולפים בתוך פחות מדקה כמעט תמיד צפויות תוצאות שליליות וכן פרוגנוזה מצוינת, ומכאן עולה כי אין צורך בבירור נוסף.

מבין החולים עם ממצאי אק”ג במאמץ שאינם חד-משמעיים, בנשים, בצעירים, או באלו עם יכולת גופנית גבוהה יותר, או ממצאים חיוביים באק”ג שחלפו במהירות, הסיכוי לזיהוי מחלת עורקים כלילית עם בדיקות הדמיה נוספות היה נמוך יותר.

הנחיות ה-AHA ו-ACC הנוכחיות ממליצות על מבחן מאמץ לזיהוי מחלת לב איסכמית בחולים היכולים לבצע פעילות גופנית, עם תרשים אק”ג בסיסי תקין. עם זאת, החוקרים כותבים כי למיטב ידיעתם, אין נתונים בנוגע להיארעות ותוצאות בדיקות הדמיה לא-פולשניות נוספות לאחר מבחן מאמץ בחולים ללא מחלת עורקים כלילית ידועה.

המחקר הנוכחי כלל 3,656 חולים שהופנו להערכת מחלת עורקים כלילית בשנים 2009 ו-2010. גיל החולים הממוצע עמד על 54 שנים, 46% היו גברים.

החוקרים עברו מבחן מאמץ עם הליכון, כאשר יעד קצב הלב היה 85% מקצב הלב המקסימאלי הצפוי. במרבית החולים (67.7%) תוצאות הבדיקה היו שליליות ובמעטים (3.7%) התקבלו תוצאות חיוביות. ב-28.5% תוצאות הבדיקה לא היו חד-משמעיות, כולל אק”ג שלילי, אך אם רמת מאמץ תת-מקסימאלית; אק”ג חיובי, אך ספציפיות נמוכה לאור תרשים אק”ג בסיסי; אק”ג חיובי עם שינויים אלקטרוקרדיוגרפיים שחלפו בתוך דקה; אנגינה טיפוסית למרות העדר שינויים אלקטרוקרדיוגרפיים; קוצר-נשימה לא הולם למרות העדר שינויים אלקטרוקרדיוגרפיים; או הפרעות קצב לב בעלות משמעות קלינית.

בששת החודשים לאחר מבחן מאמץ, מבין 3,656 חולים, 332 חולים (9.1%) עברו בדיקות הדמיה לא-פולשניות ו-84 חולים (2.3%) עברו אנגיוגרפיה. מבין אלו שעברו בדיקות נוספות, ב-260 חולים (62.4%) התקבלו תוצאות שאינן חד-משמעיות במבחן מאמץ.

בדיקות הדמיה לא-פולשניות כללו בעיקר מיפוי לב (81.3%), אקו-לב במאמץ (12%), טומוגרפיה ממוחשבת של העורקים הכליליים (5%) ובדיקת MRI במאמץ.

מבין 77 החולים בהם השינויים האלקטרוקרדיוגרפיים במבחן מאמץ חלפו במהירות , שהשלימו בהמשך בדיקת הדמיה לא-פולשנית, באף אחד מהחולים לא התקבלו תוצאות חיוביות בבדיקת ההדמיה המתקדמת.

מצד שני, בשבעה מבין 33 חולים (21%) עם אנגינה טיפוסית למרות העדר שינויי אק”ג, תוארו ממצאים חיוביים בבדיקות הדמיה לא-פולשניות.

במהלך מעקב ממוצע של 2.7 שנים, 76 חולים פיתחו סיבוך קרדיווסקולארי מג’ורי, עם 47 מקרי תמותה. השיעור השנתי של סיבוך קרדיווסקולארי מג’ורי עמד על 0.2% בחולים עם מבחן מאמץ שלילי, 1.3% באלו עם מבחן מאמץ שאינו חד-משמעי ו-12.4% באלו עם מבחן מאמץ חיובי.

ממצאים אלו עשויים לסייע בזיהוי החולים הצפויים לתועלת הרבה ביותר מבדיקות הדמיה נוספות, לסייע בחסכון בדיקות יקרות ומיותרות.

J Am Coll Cardiol 2014

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה