Cardiac Rhythm Management

סיכון מוגבר לתמותה בחולים עם אבחנה משנית של פרפור פרוזדורים (Acad Emerg Med)

בחולים עם פרפור פרוזדורים המתקבלים לחדר המיון בשל תלונות אחרות קיים סיכון מוגבר לתמותה, בהשוואה לחולים הפונים עם פרפור פרוזדורים כאבחנה העיקרית, כך עולה מתוצאות סקירה חדשה. חולים שפונים לחדר המיון עם אבחנה משנית, או אף שלישונית, של פרפור פרוזדורים  מהווים אוכלוסיה נפרדת של חולים, בהם תוצאות קליניות שונות בהשוואה לאלו עם פרפור פרוזדורים כסיבה העיקרית לפניה לחדר מיון.

הממצאים פורסמו במהדורת פברואר של כתב העת Academic Emergency Medicine ומתבססים על מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שזיהה 416 חולים, שפנו לחדר המיון עם אבחנה משנית של פרפור פרוזדורים שאובחן בתרשים אק”ג. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 80.3 שנים, ולשני שליש מהחולים הייתה היסטוריה של פרפור פרוזדורים או רפרוף פרוזדורים. מבין חולים אלו, האבחנות העיקריות הנפוצות ביותר כללו אי-ספיקת לב (12%), דלקת ריאות (6%) וכאבי חזה לא-מאובחנים (6%). אבחנות אחרות כללו תסמונת כלילית חדה, אירועים מוחיים, נפילות וזיהומים בדרכי השתן.

שיעורי התמותה בחולים שפנו לחדר המיון עם אבחנה משנית של פרפור פרוזדורים עמדו על 7.7% במהלך האשפוז, עם שיעורי תמותה של 10.3% לאחר 30 ימים, 17.1% לאחר 90 ימים ו-33.4% לאחר שנה. מנגד, ב-266 החולים שפנו עם אבחנה עיקרית של פרפור פרוזדורים, שיעורי התמותה באשפוז עמדו על 1.9%, 3.6% לאחר 30 ימים, 6.1% לאחר 90 ימים ו-11% לאחר שנה אחת. בניתוח מתוקן של הנתונים נרשם סיכון מוגבר לתמותה לאחר 90 ימים בקרב אלו שפנו לחדר המיון עם אבחנה חליפית (יחס סיכון של 2.75).

החוקרים מצאו כי בחולים אלו שיעורי התמותה היו גבוהים יותר משמעותית, הן שיעורי התמותה הכוללים והן שיעורי התמותה בהשוואה לאלו עם אבחנה עיקרית של פרפור פרוזדורים. נראה כי בחולים עם פרפור פרוזדורים כאבחנה משנית הפרוגנוזה שונה מאלו עם אבחנה עיקרית של פרפור פרוזדורים.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

Acad Emerg Med 2013; 20:193-199

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה