Cardiac Rhythm Management

נוכחות צלקת בבדיקת MRI עדיפה על הערכת מקטע הפליטה של חדר שמאל בניבוי התועלת של התקן ICD (מתוך J Am Coll Cardiol)

צלקת בשריר הלב המזוהה בבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית (MRI או Magnetic Resonance Imaging) הינה גורם מנבא בלתי תלוי לתוצאות גרועות בחולים המועמדים להשתלת ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator) עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש.

לדברי החוקרים, כיום, הערכת מקטע הפליטה של חדר שמאל הינה הגישה הנפוצה ביותר לזיהוי החולים המתאימים ביותר להשתלת ICD למניעת מוות לבבי פתאומי, אך תמותה לבבית פתאומית נובעת לרוב מהפרעת קצב חדרית מהירה, לכן מקטע הפליטה של חדר שמאלי הינו מדד עקיף בלבד לסיכון לתמותה לבבית פתאומית. ב-70% מהמקרים של מוות לבבי פתאומי מקטע הפליטה של חדר שמאל שמור, ומחקרים מצאו כי השתלת ICD מביאה למניעת מקרה אחד בלבד של תמותה מבין כל 14-18 מטופלים.

החוקרים כותבים כי הכלים הזמינים כיום לריבוד הסיכונים אינם טובים. הרעיון כי תפקוד הלב מקטע הפליטה ישמש כגורם מרכזי בהערכת הסבירות להפרעות קצב אינו הגיוני. אין קשר ישיר בכל הנוגע למנגנון התפקוד של השריר או המשאבה ובין התהליכים האלקטרופיזיולוגיים. בדיקת MRI הינה בדיקה בעלת רזולוציה גבוהה מאוד, העשויה להדגים צלקת בשריר הלב באותו אופן בו רואים הפתולוגים את הלב ומדובר במצע אנטומי האחראי להתפתחות הפרעות קצב חדריות בחלק גדול מהחולים.

לכן, החוקרים התבססו על בדיקת MRI להערכת צלקת שריר הלב ב-137 חולים שנבחנו לקראת השתלה אפשרית של ICD למניעת תמותה לבבית פתאומית.

במהלך חציון מעקב של שנתיים, 39 מהחולים מתו /ואו קיבלו מכה הולמת מהמכשיר בשל הפרעת קצב חדרית מהירה וממושכת. מחקרים קודמים מצאו כי שיעור הסיבוכים עלה באופן קבוע עם הפחתת מקטע הפליטה של חדר שמאל, אך קיים הבדל גדול בסיכון בין אלו עם צלקת של מעל 5% ממסת החדר השמאלי ואלו עם צלקת קטנה יותר (יחס סיכון של 5.2). מניתוח סטטיסטי עלה כי גודל הצלקת הינו גורם מנבא בלתי-תלוי לסיבוכים, כאשר נבחן כמדד רציף או כמדד דיכוטומי עם סף של 5%.

בקרב חולים עם מקטע פליטה של מעל 30%, באלו עם צלקת בגודל של מעל 5% מהחדר השמאלי נרשמה עליה של פי 6.3 בסיכון לתמותה או הפרעת קצב חדרית מהירה וממושכת, בהשוואה לאלו עם צלקת מתחת ל-5%. בקרב אלו עם מקטע פליטה של 30% ומטה, באלו עם צלקת של מעל 5% נרשמה עליה של פי 3.0 בסיכון לתמותה או הפרעת קצב חדרית מהירה וממושכת, בהשוואה לאלו עם צלקת מינימאלית או ללא צלקת.

בחולים עם מקטע פליטה של חדר שמאל של למעלה מ-30%, אך צלקת משמעותית, נרשם סיכון דומה לכלל החולים עם מקטע פליטה של 30% ומטה. בחולים עם מקטע פליטה של 30% ומטה וצלקת מינימאלית, או ללא צלקת, הסיכון היה דומה לזה שתואר בחולים עם מקטע פליטה של מעל 30%.

J Am Coll Cardiol 2012; 60:408-20

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה