Cardiac Rhythm Management

העדיפות של תומכן מצופה Everolimus מבחינת הסיכון לתרומבוזיס של התומכן (Journal of the American College of Cardiology)

את ד”ר עמית עקירוב

במאמר חדש שפורסם ב-Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים כי תומכן מצופה Everolimus מפחית את הסיכון לתרומבוזיס של התומכן בהשוואה לתומכנים מצופי-תרופה אחרים, ללא הגדלת הסיכון ל-TVR (Target Vessel Revascularization) או אוטם לבבי.

מהסקירה עולות עדויות כי החשש מפני תרומבוזיס של התומכן עם תומכנים מצופי-תרופה, הולך ומתפוגג. בכנס ה-ESC (European Society of Cardiology) האחרון, מנתונים מאירופה עלה כי תומכנים מצופי- Everolimus וטיפולים נוגדי-טסיות חדשים הפחיתו את הסיכון לתרומבוזיס של התומכן.

הסקירה כללה 13 מחקרים שנערכו בין השנים 2007-2011, עם סך כולל של כ-17,000 חולים. בהשוואה לתומכנים המצופים בתרופה שאינה Everolimus, עם תומכנים מצופי- Everolimus תועדה ירידה משמעותית בשיעורי תרומבוזיס של התומכן (מ-1.5% ל-0.7%, RR=0.55, p=0.001). תומכנים מצופי- Everolimus הפחיתו גם את שיעורי TVR (יחס סיכון של 0.77, p=0.004) ואוטם לבבי (יחס סיכון של 0.78, p=0.02). שיעורי התמותה הלבבית היו פחות או יותר דומים. השפעות הטיפול היו גדולות יותר בחולים עם סיכון בסיסי גבוה יותר.

החוקרים כותבים כי בכל המחקרים, הומלץ על מתן טיפול נוגד-טסיות כפול למשך תקופה של לפחות שישה חודשים ועד שנה אחת בחלק מהמחקרים. כיום, מחקרים בנושא תומכנים מצופי תרופה לעיתים קרובות אינם כוללים חולים ללא היענות לטיפול נוגד-טסיות משולב. עוד מציינים החוקרים כי אין הבדל בתועלת של תומכנים מצופי- Everolimus על שיעורי תרומבוזיס של התומכן, בין מחקרים שחייבו טיפול נוגד-טסיות בן שישה חודשים ואלו שחייבו טיפול בן 12 חודשים.

לדברי החוקרים, מדובר בנתונים המקיפים ביותר אודות היעילות והבטיחות של תומכנים מצופי תרופה מהדור השני, ואלו של תומכנים המצופים בתרופה שאינה Everolimus. הסקירה הנוכחית תומכת בממצאים שעלו ממחקרים אקראיים.

Journal of the American College of Cardiology

לידיעה ב-Heart

הערת עורך מדור קרדיולוגיה התערבותית, פרופ’ רן קורנובסקי:


מדובר בבשורה לה ציפינו זמן רב ובהתאמה לניסיון הקליני של רבים מהמצנתרים לפיו השימוש בדור החדש של תומכנים מצופי תרופה Everolimus כרוך בשיעור מופחת של סיבוכים ארוכי טווח.

בהשוואה לתומכנים מצופי תרופה אחרים, תועדה ירידה משמעותית בשיעורי תרומבוזיס של התומכן (מ-1.5% ל-0.7%, RR=0.55, p=0.001). תוך הפחתה משמעותית בשיעורי היצרויות חוזרות בתומכן ואוטם לבבי. השפעות הטיפול היו גדולות יותר בחולים מורכבים.

נתונים אלו מעודדים היות והם מפחיתים את הדאגה העיקרית הכרוכה בשימוש בסטנטים מצופי תרופה, קרי תרומבוזיס  בתוך התומכן. נתונים אלו מצטרפים לשורה של מחקרים שדווחו לאחרונה לפיהם משך השימוש בנוגדי קרישה עשוי אף הוא להתקצר.

לפיכך, החולה הקורונרי עשוי להיות בסיכון מופחת להתפתחות קרישי דם לאחר ההשתלה. לנתונים אלו ישנה כבר השפעה הניכרת בשטח על אופן השימוש בסטנטים מצופי תרופה במעבדות הצנתור בעולם ובמדינת ישראל.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה