ממחקר חדש עולה כי הפחתת מינון אספירין הינה צעד חשוב יותר מהגבלת משך הטיפול בהערכת הסיכון לדימומים ממערכת העיכול.
לדברי החוקרים, במידה ומעוניינים להפחית את הסיכון, יש לשים את הדגש על המינון שנוטל המטופל ולא על משך הטיפול בתרופה. ההשפעה היחסית של מינון אספירין ומשך הטיפול לא היו ידועים עד כה. מטה-אנליזה אחת הדגימה סיכון מוגבר לדימומים ממערכת העיכול עם העלאת המינון, אך שתי סקירות אחרות לא הדגימו קשר מנה-תגובה.
החוקרים העריכו את שיעור הדימומים המג’וריים ממערכת העיכול בלמעלה מ-87,000 הנשים שלקחו חלק במחקר Nurses’ Health Study. כחלק מהמחקר, הנשים מסרו נתונים אודות הרגלי נטילת אספירין.
במהלך 24 שנות המעקב, 1,537 נשים דיווחו על דימום מג’ורי ממערכת העיכול שדרש אשפוז לבית החולים או מתן עירוי דם.
מניתוח רב-משתנים עולה כי נטילת אספירין באופן קבוע, שהוגדרה בנוכחות נטילת שני כדורים סטנדרטיים של 325 מ”ג או יותר, בכל שבוע, לוותה בעליה של 43% בסיכון לדימום מג’ורי ממערכת העיכול (סיכון יחסי של 1.43), בהשוואה לאלו שלא נטלו אספירין בקביעות.
הסיכון היה תלוי-מינון. בהשוואה לנשים שלא נטלו אספירין, יחס הסיכון המתוקן לדימום ממערכת העיכול היה 1.03 בנשים שנטלו בשבוע 0.5-1.5 טבליות אספירין במינון 325 מ”ג,, 1.30 בנשים שנטלו בשבוע 2-5 טבליות, 1.77 באלו שנטלו בשבוע 6-14 טבליות ו-2.24 באלו שנטלו למעלה מ-14 טבליות בשבוע.
קשר מנה-תגובה היה דומה בנשים שנטלו אספירין למשך חמש שנים ומטה (טיפול קצר-טווח) ובאלו שנטלו אספירין במשך למעלה מחמש שנים (טיפול ארוך-טווח).
מנגד, עליה במשך הטיפול באספירין לא הייתה קשורה באופן מובהק עם הסיכון לדימום ממערכת העיכול לאחר תקנון למינון אספירין.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהתוצאות עולה כי למינון אספירין חשיבות גדולה יותר ממשך הטיפול באספירין, ולכן ההמלצה הינה לטפל במינון היעיל הנמוך ביותר, הן כאשר הטיפול ניתן לטווח קצר והן כאשר ניתן לטווח ארוך.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!