Cardiac Rhythm Management

שאלות ותשובות נפוצות בנוגע לאופן הטיפול ב- Dabigatran

בעקבות אישור Dabigatran הוחלט להביא את סיכום הראיון המובא להלן למתן מענה לשאלות נפוצות העשויות להעלות בנושא זה.

Dabigatran (פרדקסה) אושרה לטיפול להפחתת הסיכון לשבץ ותסחיף סיסטמי בחולים עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם. אישור התרופה שאמורה לשמש כחלופה לטיפול בקומדין הוביל להעלאת שאלות רבות אודות אופן השימוש בתרופה. להלן מקבץ שאלות ותשובות בנושא.

כיצד מחליפים את הטיפול מקומדין ל- Dabigatran?

החלפת הטיפול מקומדין ל- Dabigatran היא יחסית פשוטה כל שיש לעשות הוא למדוד את ערכי INR (International Normalized Ratio). במידה וערכי INR עומדים על 2 ומטה, ניתן להחליף מיידית את הטיפול ל- Dabigatran. הטיפול ב- Dabigatran ניתן פעמיים ביום, ולכן ההמלצה היא כי המנה הראשונה תינתן מיד על הבוקר או בלילה, ולרוב ממליצים כי הטיפול יינתן עם אוכל או משקה.

באיזו מהירות Dabigatran מגיע לרמות תרפויטיות?

Dabigatran מגיע לרמה תרפויטית בתוך 30 דקות עד שעתיים ממתן טיפול פומי, ולכן מדובר בהשפעה די מיידית.

מה קורה במקרים בהם החולה מפספס מנת טיפול?

יש להסביר לחולים להקפיד על הטיפול הניתן מיד על הבוקר ובערב. במידה ומפספסים מנה, במקרים בהם המנה הבאה הנדרשת צפויה להינתן בתוך שש שעות, ניתן להמתין עד למנה הבאה. לכן, לדוגמא, במידה והחולה מפספס את מנת הבוקר ונזכר בכך בשעה 3 בצהריים, ההמלצה לרוב היא לקחת את המנה הבאה בערב. עם זאת, במידה והבין זאת בשעה עשר בבוקר עליו לקחת את המנה שהיה אמור לקחת בשעה שמונה בבוקר.

למשך כמה זמן יש להפסיק את הטיפול ב- Dabigatran לפני ניתוח?

לרוב, במקרים של ניתוח אלקטיבי ולחולה תפקוד כלייתי תקין, ההמלצה היא לוותר על שני מינונים של התרופה. במקרים בהם התפקוד הכלייתי אינו-תקין, עליו לוותר על 3-4 מנות טיפול: במילים אחרות, הפסקת הטיפול למשך יומיים.

מהן ההשפעות הצפויות על ההיענות לטיפול לאור מתן הטיפול פעמיים ביום?

יש להדריך את החולים והמטפלים בנוגע לחשיבות נטילת הטיפול פעמיים ביום, בבוקר ובערב. ישנן תרופות רבות הניתנות פעמיים ביום, ולרוב ההיענות של חולים בעלי מוטיבציה היא טובה מאוד.

מה הדעה לגבי החלטת ה-FDA לאשר מינון של 75 מ”ג שלא נבחן במחקרים?

במחקר RE-LY לא נבחנן מינון של 75 מ”ג, הניתן פעמיים ביום. המחקר בחן מינון של 110 מ”ג, הניתן פעמיים ביום, שלא אושר. ב-FDA הוחלט כי במקרים בהם פינוי הקריאטינין נע בטווח 15-30 מ”ל לדקה, מומלצת מנה מופחתת של התרופה של 75 מ”ג, פעמיים ביום. החלטה זו מרחיבה את אוכלוסיית החולים בהם ניתן לטפל בתרופה.

האם ישנן אינטראקציות בין-תרופתיות או התוויות-נגד חשובות?

התווית הנגד היחידה היא לטיפול תרופתי ב-Rifampicin, מאחר שהטיפול מגביר את פינוי התרופה ע”י מערכת העיכול מהדם במנגנון מורכב. אך בכל יתר ההיבטים, אין אינטראקציות בין-תרופתיות משמעותיות, ואין אזהרות מטעם ה-FDA.

מהן העצות לטיפול במקרים של אירועי דמם?

בחולה מדמם, הצעד הראשון הוא הפסקת הטיפול התרופתי, מאחר שהרמות בדם צונחות בשלב די מהיר לאחר הפסקת הטיפול. הצעד השני הוא מתן טיפול תרופתי הולם ושימוש באמצעים מקומיים. על-בסיס תוצאות מחקר RE-LY, שיעורי הדימום היו נמוכים יותר בחולים שחולקו ל- Dabigatran, בהשוואה לאלו שטופלו בקומדין.

במקרים של אירוע דמם חמור, כפי שקרה במקרה אחד מבין 18,113 המשתתפים במחקר RE-LY, ניתן לשקול טיפולי דיאליזה לסילוק התרופה. אין נוגדן ספציפי לטיפול.

האם ישנן המלצות ספציפיות לחולים לאחר השתלת תומכן משחרר-תרופה המטופלים באספירין וקלופידוגרל?

כ-8% מהחולים במחקר RE-LY טופלו בקלופידוגרל. באשר לטיפול משולש, אין עדיין נתונים ממחקר RE-LY אודות חולים שקיבלו טיפול משולש במהלך המחקר; עם זאת, באשר למדגם המחקר כולו, תועד יתרון מבחינת אירועי דמם לטובת Dabigatran על קומדין, בעיקר בכל הנוגע לדימום תוך-גולגולתי. ייתכן כי מענה לסוגיה זו יינתן בהמשך.

האם ישנן המלצות בנוגע למקרים בהם נדרש או מומלץ להחליף טיפול מקומדין ל- Dabigatran ובאילו מקרים לא מומלץ לעשות כן?

ההחלטה להחליף טיפול מקומדין ל- Dabigatran מבוססת על החלטת הרופא המטפל והמטופל עצמו. ישנו יתרון ברור ל- Dabigatran: הטיפול מביא לירידה של 34% בסיכון לשבץ, ירידה של 60% בדימום תוך-גולגולתי, ופחות מקרי דמם באופן כללי. מקרים בהם התווית-נגד לטיפול כוללים חולים עם פינוי קריאטינין של מתחת ל-15 חולים אלו לרוב מיועדים לדיאליזה וכן חולים עם מסתם לב מכאני, שלא נכללו במחקר ובמקרים אלו אין לטפל ב- Dabigatran. כל יתר החולים מועמדים לטיפול ב- Dabigatran.

למאמר המלא

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nemolizumab , אנטגוניסט לקולטן ל-IL-31, הינו טיפול נסבל היטב אשר הביא לשיפור בתהליכי דלקת וגרד בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, מבוקרי-פלסבו, כפלי-סמיות, לאורך 48 שבועות, מחקר ARCADIA 1  (941 חולים, 47% נשים) ומחקר ARCADIA 2 […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

  • לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב- Dapagliflozin(פורסיגה) השפעה מגנה אפשרית על התפקוד הכלייתי בחולים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (או Autosomal Dominant Polycystic Kidney Disease), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. החוקרים מסבירים כי בחולים עם ADPKD מתן מעכבי SGLT-2 צפוי להגן על הכליות הודות להפחתת לחץ הדם, עידוד ירידה במשקל ושינוי במטבוליזם, […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי Cendakimab מהווה טיפול יעיל ולרוב בטוח במבוגרים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים מסבירים כי Cendakimab הינו נוגדן חד-שבטי סלקטיבי, עם אפיניות גבוהה, הנקשר ל-Interleukin-13, ציטוקין מרכזי בתהליכי דלקת מסוג 2, אשר נקשר עם אטופיק דרמטיטיס. להערכת היעילות והבטיחות של Cendakimab בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Fabhalta להפחתת פרוטאינוריה בחולים עם מחלת כליות מסוג IgA Nephropathy. הטיפול ב- Fabhalta כבר מאושר לשימוש בחולים מבוגרים עם המוגלובינוריה לילית התקפית (או Paroxysmal Nocturnal Hemoglobinuria). עם הרחבת האישור כעת, Fabhalta תתחרה מול Tarpeyo ו-Filspari. המומחים מסבירים כי IgA Nephropathy, הפוגעת בעיקר במבוגרים צעירים, […]

  • ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    במדגם גדול של חולים עם תסמונת מרפאן (Marfan Syndrome), נוכחות ביטויים עיניים של המחלה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן ובין הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

  • האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Diabetes and Its Complications מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול תרופתי לאיזון משק הסוכר באמצעות תרופות ממשפחת מעכבי DPP-4, מעכבי SGLT-2, או אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות בצקת מקולארית משנית לסוכרת באלו עם רטינופתיה סוכרתית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין עדויות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה