Cardiac Rhythm Management

האם דופק גבוה קשור בשיעור תמותה מוגבר בקרב חולים עם מחלת לב כלילית יציבה? (מתוך כנס Canadian Cardiovascular Congress)

מאת ד”ר בן פודה שקד

מניתוח חדש של תוצאות שני מחקרים קליניים אשר הוצג בכנס ה-Canadian Cardiovascular Congress 2010 עולה כי דופק איטי יותר בחולים עם מחלת לב יציבה קשור בסיכון נמוך משמעותית לתמותה. בהשוואה לחולים עם מחלת לב כלילית יציבה ודופק נמוך יותר, אלו עם דופק בסיסי של 70 פעימות לדקה ומעלה הראו סיכון מוגבר משמעותית לתמותה קרדיווסקולארית ולתמותה כוללת, וכן סיכון מוגבר לאשפוז בשל אי ספיקת לב, מדווחים החוקרים על בסיס תוצאות מחקר TRANSCEND ומחקר ONTARGET.

החוקרים מסבירים כי החולים שנכללו בשני המחקרים האמורים היו חולים עם מחלת עורקים פריפרית, מחלה צרברווסקולארית ושבץ, מחלת עורקים כליליים וסוכרת עם סיבוכים באיברי מטרה. בחולים אלו אשר מחלתם הייתה יציבה, הם טוענים, ניתן לומר במידה של ודאות כי ככל שהדופק נמוך יותר, כך שיעור התמותה נוטה להיות נמוך יותר. הם מזכירים כי הממצא עולה מנתונים אודות למעלה מ-30 אלף חולים.

בניתוח הנתונים הנוכחי ביקשו החוקרים לזהות את התפקיד שממלא קצב הלב בניבוי הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה.

לדברי החוקרים, מרבית המידע הקיים ביחס לתפקיד הדופק כגורם המנבא את הסיכון בחולים עם מחלת לב יציבה מקורו במאגר ה-Coronary Artery Surgery Study (CASS), אולם זהו מאגר ישן אשר החולים הנכללים בו לא היו מטופלים בתרופות עכשוויות כגון סטטינים. מחקר ה-Treating to New Targets (TNT) הרצנטי הראה כי קצב הלב מנבא את הסיכון הלבבי החולים עם מחלת לב כלילית יציבה, אולם היה זה מחקר שגודלו כשליש מזה של המחקר הנוכחי.

בניתוח זה של מחקרי ONTARGET ו-TRANSCEND, אשר כללו שניהם יחד סך של 31,531 חולים, בחנו החוקרים את הקשר בין הדופק הבסיסי (אשר הוערך בממוצע במהלך תרופת מעקב של 56 חודשים), ובין תוצא משולב הכולל תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי, שבץ מוחי ואשפוז בשל אי ספיקת לב, וכן יעדים משניים של המחקר הכוללים תמותה מכל סיבה שהיא ותוצאים פרטניים מתוך התוצא המשולב.

תוך שימוש ברף של 70 פעימות לדקה, מצאו החוקרים כי הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית גבר ב-41-58% (בתלות במודל הסטטיסטי בו נעזרו) בקרב אלו עם דופק גבוה במנוחה, וזאת גם לאחר תקנון לכל גורמי הסיכון הקשורים בתחלואה נלווית המופיעים במדד ה-HOPE המתוקף, וכן לשימוש בחסמי בטא ובחסמי תעלות הסידן. הסיכון לתמותה כוללת גבר ב-34-47%, הם מוסיפים, והסיכון לאשפוז בשל אי ספיקת לב גבר ב-53-63%, בקרב אלו עם דופק גבוה במנוחה. כל ממצאים אלו הגיעו לכדי מובהקות סטטיסטית, הם מוסיפים.

כמו כן, ביקשו החוקרים לבחון את הנתונים תוך שימוש בחמישונים, תוך הפרדת החולים לקבוצות על פי הדופק ההתחלתי. לדבריהם, בהשוואה לחולים עם מחלת לב יציבה בחמישון הנמוך ביותר של קצב הלב (עד 58 פעימות לדקה), אלו בחמישון הגבוה ביותר (למעלה מ-78 פעימות לדקה) הראו סיכון מוגבר ב-77% לתחלואה ותמותה קרדיווסקולאריות וסיכון מוגבר ב-65% לתמותה כוללת.

באותו האופן, מדווחים החוקרים כי החל מדופק של 50 פעימות לדקה, עבור כל עלייה של 10 פעימות לדקה בקצב הלב, עלה הסיכון בצורה עקבית. לדבריהם, הקשר לא היה ליניארי אולם היה עקבי ומתמשך, והסיכון היחסי בהשוואה ל-50 פעימות לדקה עלה בכל שלב בנוסף.

החוקרים מוסיפים כי מצאו אינטראקציה חיובית חזקה בין גיל החולה, שימוש בחסמי בטא ומחלת עורקים כליליים, דבר המצביע על כך שהקשר בין דופק גבוה ובין הסיכון הינו חזק יותר עבור חולים מתחת לגיל 65 שנים, אלו הנוטלים חסמי בטא ואשר אינם בטווח התרפואטי עדיין, ועבור אלו עם מחלה כלילית קיימת.

כשנשאלו ביחס להשלכות האפשריות של מחקרם זה, ביקשו החוקרים להזהיר מפני הסקת מסקנות מתוצאותיו על מעבר למחלת לב כלילית יציבה. בנוסף, לא ברור עדיין לטענתם האם על הקלינאים לנסות ולהוריד את קצב הלב בחולים עם מחלת לב כלילית יציבה. הם מזכירים כי החולים שנכללו במחקרי ONTARGET ו-TRANSCEND היו מטופלים בחסמי בטא, כך שלא ידוע אם הוספת תרופה להורדת קצב הלב, דוגמת Ivabradine תביא עמה תועלת בהקשר זה.

החוקרים מסבירים כי המניעה מתחילה בצמצום גורמי סיכון, כגון פעילות גופנית וגמילה מעישון. לדבריהם, ידוע כי למעשנים ולאלו שאינם עוסקים בפעילות גופנית יש קצב לב גבוה יותר. הם מציעים לפיכך להתמקד בתחילה בהתערבויות מעין אלו. מעבר לכך, באם ישנה מחלת לב, יתכן ועל הרופא המטפל לבחון את האפשרות של טיפולים תרופתיים נוספים להורדת קצב הלב, הם מוסיפים.

לאחרונה, הראה מחקר ה-Systolic Heart Failure Treatment with the If Inhibitor Ivabradine Trial (SHIFT) שבוצע בקרב חולים עם אי ספיקת לב, כי הוספת Ivabradine לטיפול הביאה לירידה משמעותית בשיעור התוצא המשולב של תמותה קרדיווסקולארית ואשפוזים בשל אי ספיקת לב. מאידך, מזכירים החוקרים כי מחקר ה-Morbidity-Mortality Evaluation of the If Inhibitor Ivabradine in Patients with Coronary Artery Disease and Left Ventricular Dysfunction (BEAUTIFUL) הראה בסך הכל תוצאות שליליות, אולם הדגים תועלת לשימוש ב-Ivabradine בחולים עם קצב לב התחלתי גבוה (של 70 פעימות לדקה ומעלה).

לידיעה ב-HeartWire

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nemolizumab , אנטגוניסט לקולטן ל-IL-31, הינו טיפול נסבל היטב אשר הביא לשיפור בתהליכי דלקת וגרד בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, מבוקרי-פלסבו, כפלי-סמיות, לאורך 48 שבועות, מחקר ARCADIA 1  (941 חולים, 47% נשים) ומחקר ARCADIA 2 […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

  • לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב- Dapagliflozin(פורסיגה) השפעה מגנה אפשרית על התפקוד הכלייתי בחולים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (או Autosomal Dominant Polycystic Kidney Disease), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. החוקרים מסבירים כי בחולים עם ADPKD מתן מעכבי SGLT-2 צפוי להגן על הכליות הודות להפחתת לחץ הדם, עידוד ירידה במשקל ושינוי במטבוליזם, […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי Cendakimab מהווה טיפול יעיל ולרוב בטוח במבוגרים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים מסבירים כי Cendakimab הינו נוגדן חד-שבטי סלקטיבי, עם אפיניות גבוהה, הנקשר ל-Interleukin-13, ציטוקין מרכזי בתהליכי דלקת מסוג 2, אשר נקשר עם אטופיק דרמטיטיס. להערכת היעילות והבטיחות של Cendakimab בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Fabhalta להפחתת פרוטאינוריה בחולים עם מחלת כליות מסוג IgA Nephropathy. הטיפול ב- Fabhalta כבר מאושר לשימוש בחולים מבוגרים עם המוגלובינוריה לילית התקפית (או Paroxysmal Nocturnal Hemoglobinuria). עם הרחבת האישור כעת, Fabhalta תתחרה מול Tarpeyo ו-Filspari. המומחים מסבירים כי IgA Nephropathy, הפוגעת בעיקר במבוגרים צעירים, […]

  • ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    במדגם גדול של חולים עם תסמונת מרפאן (Marfan Syndrome), נוכחות ביטויים עיניים של המחלה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן ובין הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

  • האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Diabetes and Its Complications מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול תרופתי לאיזון משק הסוכר באמצעות תרופות ממשפחת מעכבי DPP-4, מעכבי SGLT-2, או אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות בצקת מקולארית משנית לסוכרת באלו עם רטינופתיה סוכרתית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין עדויות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה