מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה- European Society of Cardiology (ESC) 2010, עולה כי Valsartan עשוי לצמצם את הסיכון לשבץ מוחי ולתעוקת חזה במאמץ, במטופלים הסובלים מיתר לחץ דם לא מאוזן וסיכון קרדיווסקולארי גבוה.

החוקרים מסבירים כי מחקר ה-KYOTO HEART כלל משתתפים בסיכון גבוה עם יתר לחץ דם, ומצא קשר בין טיפול ב-Valsartan ובין סיכון נמוך יותר לאירועים קרדיווסקולאריים וצרברווסקולאריים, מעבר להשפעת התרופה על הורדת לחץ הדם. בעבודה הנוכחית בדקו החוקרים את יעילות התרופה במניעה ראשונית ושיניונית של אירועים קרדיווסקולאריים וצרברווסקולאריים.

מחקר ה-KYOTO HEART הינו מחקר רב-מרכזי אקראי מבוקר שנערך ביפן וכלל 3,031 משתתפים עם יתר לחץ דם לא מאוזן. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי להוספת טיפול ב-Valsartan (בנוסף לטיפול תרופתי אחר) או למשלב תרופתי שאינו מקבוצת ה-ARB. יעד המחקר העיקרי היה שילוב של אירועים קרדיווסקולאריים וצרברווסקולאריים, כגון שבץ, אוטם לבבי, אי ספיקת לב ותעוקת חזה. כמו כן בדקו החוקרים את היעילות של שילוב Valsartan עם טיפול בתרופה מקבוצת חסמי תעלות הסידן (Calcium Channel Blocker, CCB).

החוקרים מדווחים כי ל-915 מהמשתתפים היה סיפור קודם של אירוע קרדיווסקולארי או צרברווסקולארי. מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר בין טיפול ב-Valsartan ובין סיכוי נמוך יותר לאירוע קרדיווסקולארי או צרברווסקולארי ראשון (HR 0.44, 95% CI 0.29-0.68). החוקרים מציינים כי ניתן לייחס את הירידה בסיכון בעיקר לירידה בשיעור השבץ המוחי הראשון בקרב קבוצת ה-Valsartan. כמו כן, לתרופה נמצאה יעילות במניעה שיניונית של אירועים אלה (HR 0.63, 95% CI 0.44-0.89), בעיקר הודות לירידה בשיעור תעוקת החזה בקבוצת ה-Valsartan.

החוקרים מציינים כי שיעור יעד המחקר העיקרי היה 5% במשתתפים שקיבלו Valsartan עם CCB, 6% במשתתפים שקיבלו Valsartan עם תרופה אחרת, 9.8% במשתתפים שקיבלו תרופה אחרת עם CCB, ו-11% במשתתפים שקיבלו שתי תרופות שאינן מקבוצות ה-ARB או CCB. לדבריהם, נמצא קשר בין שילוב של Valsartan עם CCB ובין סיכוי נמוך יותר ליעד המחקר העיקרי, בהשוואה לטיפול בתרופה אחרת עם CCB (HR 0.5, 95% CI 0.35-0.73, p=0.0003). בנוסף, נצפה קשר בין טיפול ב-Valsartan עם תרופה אחרת ובין סיכוי נמוך יותר ליעד המחקר העיקרי, בהשוואה לטיפול בתרופות שאינן מקבוצות ה-ARB ו-CCB (HR 0.55, 95% CI 0.37-0.80, p=0.002).

במחקר נמצא קשר מובהק בין טיפול ב-Valsartan ובין ירידה בסיכון להופעת תעוקת חזה במאמץ, אך החוקרים מציינים כי לא נמצא קשר מובהק בין טיפול בתרופה ובין ירידה בסיכון לתעוקת חזה בלתי יציבה. הם מוסיפים כי הירידה בשיעור השבץ המוחי כללה בעיקר ירידה במקרי האוטם המוחי, ולא במקרי הדימום.

לאור התוצאות מסכמים החוקרים כי בקרב מטופלים עם יתר לחץ דם וסיכון קרדיווסקולארי גבוה, ל-Valsartan נמצאה יעילות במניעה ראשונית של שבץ מוחי ובמניעה שיניונית של תעוקת חזה במאמץ. הם מוסיפים כי שילוב של Valsartan עם CCB היה יעיל יותר במניעת אירועים קרדיווסקולאריים וצרברווסקולאריים.

בדיון שנערך בכנס ציין מומחה מהתחום כי העבודה הנוכחית הדגימה את היעילות של Valsartan הן במטופלים עם אירועים קרדיווסקולאריים או צרברווסקולאריים קודמים (כמניעה שיניונית), והן במטופלים ללא אירועים קודמים (כמניעה ראשונית). לדבריו מדובר בתוצאות חשובות, שכן 1/2 עד 2/3 מהמטופלים הסובלים מיתר לחץ דם ברחבי העולם הם בעלי סיכון קרדיווסקולארי גבוה, ו-2/3 מהמטופלים שמקבלים טיפול תרופתי להורדת לחץ דם אינם מאוזנים.

המומחה הוסיף כי ירידה בלחץ הדם נצפתה גם במשתתפים בקבוצת ה-Valsartan וגם במשתתפים שקיבלו טיפול אחר, ועל כן ניתן לייחס ל-Valsartan צמצום של הסיכון הקרדיווסקולארי מעבר להשפעה של הורדת לחץ הדם.

באשר לדיווח כי שילוב של Valsartan עם CCB היה יעיל יותר בצמצום יעד המחקר העיקרי, לעומת תרופה אחרת עם CCB, הדגיש המומחה כי Valsartan היה יעיל יותר לעומת תרופות שאינן מקבוצת ה-ARB גם בחולים שלא קיבלו CCB, ולכן מדוייק יותר לקבוע כי הוספת טיפול ב-Valsartan צמצמה את הסיכון הקרדיווסקולארי, ללא קשר לקבלת טיפול גם ב-CCB.

הוא הסביר כי דרושים מחקרים נוספים ע”י להעריך האם ניתן להכליל את התוצאות לכל התרופות מקבוצת ה-ARB, רק ל-Valsartan, או אולי לכל תרופה המשפיעה על מערכת הרנין-אנגיוטנסין. כמו כן, מדובר במחקר יפני ולכן יכולת ההכללה שלו לאוכלוסיה מערבית היא מוגבלת.

מתוך כנס ה- European Society of Cardiology (ESC) 2010