מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה- הוצג גם בכנס ה- European Society of Cardiology 2010 ופורסם ב-29 באוגוסט 2010 ב- New England Journal of Medicine עולה כי בקרב משתתפים לאחר אוטם לבבי, לא נמצא קשר בין נטילת חומצות שומן אומגה 3 (n−3 fatty acids) ובין צמצום הסיכון הקרדיווסקולארי.
לדברי החוקרים, בעבודות קודמות נמצא קשר בין חומצות שומן אומגה 3 ובין צמצום הסיכון למחלה קרדיווסקולארית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את ההשפעה של Eicosapentaenoic acid (EPA), Docosahexaenoic acid (DHA) ו-Alpha-linolenic acid (ALA) על שיעור האירועים הקרדיווסקולאריים במטופלים לאחר אוטם לבבי.
מחקר ה- Alpha Omega Trial הינו מחקר רב מרכזי, אקראי-מבוקר שהחל בשנת 2002 וכלל 4,837 משתתפים לאחר אוטם לבבי, המקבלים טיפול רפואי אופטימאלי. החוקרים מציינים כי המשתתפים היו בגיל 60-80 שנים, ו-78% היו גברים. משך הזמן שחלף מהאוטם ועד להצטרפות למחקר היה 3.7 שנים בממוצע. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי ל-1 מ-4 קבוצות: קבלת שילוב של EPA ו-DHA בכמות של 400 מ”ג ליום, ALA בכמות של 2 גרם ליום, שילוב של EPA, DHA ו-ALA, או פלסבו. חומצות השומן ניתנו בתוך מרגרינה אותה אכלו המשתתפים, והמחקר נמשך כ-40 חודשים. יעד המחקר העיקרי כלל את ההיארעות של אירועים קרדיווסקולאריים מז’וריים, כולל מחלה קרדיווסקולארית פטאלית ולא-פטאלית וכן התערבויות דוגמת צנתור כלילי או ניתוח מעקפים.
מתוצאות המחקר עולה כי צריכת EPA-DHA או ALA לא השפיעה באופן מובהק על יעד המחקר העיקרי, בהשוואה לפלסבו. החוקרים מפרטים כי בקבוצת ה-EPA-DHA נמצא יחס הסיכון (HR) של 1.01 ליעד המחקר העיקרי (95% CI 0.87-1.17, p=0.93) ובקבוצת ה-ALA נמצא HR של 0.91 ליעד המחקר העיקרי (95% CI 0.78-1.05, p=0.2).
יעדי המחקר בקבוצת ה-EPA-DHA לעומת קבוצות הפלסבו ו-ALA לבד מוצגים בטבלה הבאה:
היעד שנבדק | EPA-DHA (%) | פלסבו או ALA לבד(%) | HR (95% CI) |
אירועים קרדיווסקולאריים מז’וריים | 14.0 | 13.8 | 1.01 (0.87-1.17) |
מחלה קרדיווסקולארית חדשה | 7.0 | 7.6 | 0.92 (0.75-1.13) |
תמותה קרדיווסקולארית | 3.3 | 3.4 | 0.98 (0.72-1.33) |
תמותה ממחלת לב כלילית | 2.8 | 2.9 | 0.95 (0.68-1.32) |
הפרעות קצב חדריות | 2.8 | 3.0 | 0.90 (0.65-1.26) |
מוות מכל סיבה | 7.7 | 7.6 | 1.01 (0.82-1.24) |
יעדי המחקר בקבוצת ה-ALA לבד לעומת קבוצות ה-EPA-DHA והפלסבו מוצגים בטבלה הבאה:
היעד שנבדק | ALA (%) | פלסבו או EPA-DHA (%) | HR (95% CI) |
אירועים קרדיווסקולאריים מז’וריים | 13.2 | 14.5 | 0.91 (0.78-1.05) |
מחלה קרדיווסקולארית חדשה | 7.0 | 7.7 | 0.90 (0.73-1.11) |
תמותה קרדיווסקולארית | 3.2 | 3.5 | 0.94 (0.69-1.27) |
תמותה ממחלת לב כלילית | 2.7 | 3.0 | 0.92 (0.66-1.29) |
הפרעות קצב חדריות | 2.6 | 3.3 | 0.79 (0.57-1.10) |
מוות מכל סיבה | 7.6 | 7.7 | 0.97 (0.79-1.19) |
החוקרים מוסיפים כי בתת-קבוצה שכללה נשים בלבד, נמצא קשר שהתקרב למובהקות סטטיסטית בין נטילת ALA ובין ירידה בסיכון הקרדיווסקולארי, לעומת פלסבו ו-EPA-DHA (HR 0.73, 95% CI 0.51-1.03, p=0.07). כמו כן, בניתוח נתונים מאוחר לאחר סיום המחקר נמצא כי לחולי סוכרת בקבוצת ה-EPA-DHA היה שיעור נמוך יותר של מחלת לב כלילית או של הפרעות קצב, לעומת חולי סוכרת שלא קיבלו EPA-DHA.
לאור התוצאות כותבים החוקרים כי בחולים לאחר אוטם לבבי המקבלים טיפול רפואי טוב, הנמצאים בסיכון נמוך יחסית לאירועים קרדיווסקולאריים נוספים, לא הוכח כי מתן חומצות אומגה 3 מצמצם את הסיכון הקרדיווסקולארי. הם מסבירים כי במסגרת המחקר קיבלו המשתתפים טיפול רפואי אופטימאלי, וייתכן שהדבר עשוי להסביר מדוע חומצות שומן אומגה 3 לא הובילו לירידה נוספת בסיכון הקרדיווסקולארי. לדבריהם, חל שיפור משמעותי בטיפול שניתן למחלת לב מאז תחילת המחקר, והתרחשו פחות אירועים לבביים מהצפי בו נעשה שימוש לחישוב העוצמה במחקר.
בדיון שנערך בכנס ה- European Society of Cardiology ציין מומחה מהתחום כי ייתכן ומדגם המשתתפים היה מצומצם מידי, כדי לקבוע באופן חד משמעי שחומצות שומן אומגה 3 אינן יעילות באוכלוסיה זו. כמו כן ציין המומחה כי במחקר נבדקו מינונים נמוכים יחסית של חומצות השומן, לעומת מחקרים קודמים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!