Cardiac Rhythm Management

התועלת בטיפול התרופתי הניתן לחולים עם אוטם לבבי ראשון Arch Intern Med))

מניתוח הממצאים ממאגר נתונים משבדיה עולה כי מתן טיפול באספירין, חסמי-ביתא, מעכבי ACE או סטטינים בטרם האשפוז בבית החולים, בחולים עם אוטם לבבי חריף ראשון, מלווה בסיכון נמוך משמעותית להופעת STEMI (ST-segment Elevation MI), שהוא אוטם מסוכן וחמור יותר.

מהמחקר עולה כי הסיכון  ירד עם עליה במספר התרופות הללו שניתנו בטרם אוטם לבבי חריף, והממצאים מדגישים את חשיבות הטיפול התרופתי המונע בחולים בסיכון גבוה.

החוקרים התבססו על נתוני מאגר Swedish Register of Information and Knowledge About Swedish Heart Intensive Care Admissions (RISK-HIA), הכוללים את כל החולים שאושפזו ביחידות לטיפול כלילי בין השנים 1995-2006. הם אספו נתונים אודות 103,459 חולים שאושפזו בין 1 בינואר, 1996, ועד 31 בדצמבר, 2006, עם אוטם לבבי חריף ראשון. הקריטריונים לאבחנת אוטם לבבי חריף היו מתוקנים וזהים בכל בתי החולים שלקחו חלק במחקר, ובהתאם לקריטריוני ה-WHO, Joint European Society of Cardiology, ו-American College of Cardiology.

מהתוצאות עולה כי 43.5% מהחולים שהתקבלו עם STEMI (43.5% מכלל החולים), היו צעירים יותר, עם שכיחות נמוכה יותר של מחלה קרדיווסקולארית קודמת, ונטלו פחות תרופות טרם האשפוז. חולים עם STEMI נטלו בשכיחות נמוכה יותר טיפול תרופתי לפני האוטם הלבבי, בהשוואה לחולים ללא STEMI: אספירין (20.4% לעומת 33.5%), חסמי-ביתא (22.5% לעומת 33.2%), מעכבי ACE (10.3% לעומת 15.8%) וסטטינים (8.1% לעומת 15.0%).

מבין החולים עם STEMI, 61.4% לא נטלו טיפול תרופתי, זאת בהשוואה ל-45.9% מהחולים ללא STEMI.

לאחר תקנון לגיל, מין, יתר לחץ דם, סוכרת, אי-ספיקת לב, אנגינה, רה-וסקולריזציה בעבר, עישון, שנת אשפוז וטיפול קודם באספירין, חסמי-ביתא, מעכבי ACE וסטטינים), טיפול קודם באספירין (OR = 0.72,  99% CI = 0.69-0.76), חסמי ביתא (0.82,  0.78-0.86), מעכבי ACE (0.84,  0.79-0.89) וסטטינים (0.79,  0.74-0.84) היו קשורים באופן בלתי-תלוי עם סיכון מופחת להופעת STEMI.

יתרה מזאת, הסיכון ירד עם מספר הטיפולים התרופתיים הקודמים, ונטילת שלוש תרופות, או יותר, לוותה ביחס סיכונים מתוקן של 0.48 להופעת STEMI (99% CI = 0.44-0.52), בהשוואה לאלו שלא נטלו טיפול תרופתי בעת האשפוז.

Arch Intern Med. 2010;170(15):1375-1381

לידיעה ב-NELM

הערת מערכת:


בהקשר למאמר זה, אתם מוזמנים לעיין בהתייחסותו של פרופ’ רן קורנובסקי, עורך מדור קרדיולוגיה – צנתורי לב, לחצו כאן.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nemolizumab , אנטגוניסט לקולטן ל-IL-31, הינו טיפול נסבל היטב אשר הביא לשיפור בתהליכי דלקת וגרד בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, מבוקרי-פלסבו, כפלי-סמיות, לאורך 48 שבועות, מחקר ARCADIA 1  (941 חולים, 47% נשים) ומחקר ARCADIA 2 […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

  • לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב- Dapagliflozin(פורסיגה) השפעה מגנה אפשרית על התפקוד הכלייתי בחולים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (או Autosomal Dominant Polycystic Kidney Disease), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. החוקרים מסבירים כי בחולים עם ADPKD מתן מעכבי SGLT-2 צפוי להגן על הכליות הודות להפחתת לחץ הדם, עידוד ירידה במשקל ושינוי במטבוליזם, […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי Cendakimab מהווה טיפול יעיל ולרוב בטוח במבוגרים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים מסבירים כי Cendakimab הינו נוגדן חד-שבטי סלקטיבי, עם אפיניות גבוהה, הנקשר ל-Interleukin-13, ציטוקין מרכזי בתהליכי דלקת מסוג 2, אשר נקשר עם אטופיק דרמטיטיס. להערכת היעילות והבטיחות של Cendakimab בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Fabhalta להפחתת פרוטאינוריה בחולים עם מחלת כליות מסוג IgA Nephropathy. הטיפול ב- Fabhalta כבר מאושר לשימוש בחולים מבוגרים עם המוגלובינוריה לילית התקפית (או Paroxysmal Nocturnal Hemoglobinuria). עם הרחבת האישור כעת, Fabhalta תתחרה מול Tarpeyo ו-Filspari. המומחים מסבירים כי IgA Nephropathy, הפוגעת בעיקר במבוגרים צעירים, […]

  • ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    במדגם גדול של חולים עם תסמונת מרפאן (Marfan Syndrome), נוכחות ביטויים עיניים של המחלה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן ובין הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

  • האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Diabetes and Its Complications מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול תרופתי לאיזון משק הסוכר באמצעות תרופות ממשפחת מעכבי DPP-4, מעכבי SGLT-2, או אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות בצקת מקולארית משנית לסוכרת באלו עם רטינופתיה סוכרתית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין עדויות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה