Cardiac Rhythm Management

הקשר בין היסטוריה של גאוט וטיפול באלופורינול ובין הסיכון לאי-ספיקת לב (Arch Intern Med)

ממחקר תצפיתי שכלל למעלה מ-25,000 חולי אי-ספיקת לב עולה כי היסטוריה של גאוט ו/או התקף חריף של גאוט, מלווים בסיכון מוגבר לאשפוז חוזר או תמותה. החוקרים המשיכו ובחנו את חשיבות הטיפול בחולי אי-ספיקת לב עם גאוט, ומצאו כי Allopurinol (זילול) לווה בתוצאות טובות יותר.

לדברי החוקרים, זוהי הפעם הראשונה בה הוכח כי לאבחנה של גאוט יש השפעה על תוצאות אי-ספיקת לב. עם זאת, יש להתייחס בזהירות לממצאי המחקר, והם אינם מהווים עדות התומכת במתן Allopurinol לחולי אי-ספיקת לב, בשל הטיב התצפיתי של המחקר.

עם זאת, מחקר קליני הנערך בימים אלו בארה”ב וכולל כ-250 חולי אי-ספיקת לב עם רמות מוגברות של חומצה אורית בדם, שחולקו לטיפול ב- Allopurinol או פלסבו, למשך שישה חודשים, צפוי לסייע להבין טוב יותר את הנושא.

החוקרים מסבירים כי עליה ברמות חומצה אורית בדם מעלה את הנטייה לגאוט, כאשר מחקרים קודמים הוכיחו כי גאוט הינה גורם סיכון בלתי-תלוי למחלת לב איסכמית ותמותה. לאור זאת, החוקרים ביקשו לבחון אם קשר דומה קיים בין גאוט ובין אי-ספיקת לב.

החוקרים ביקשו גם לקבוע אם בחולים עם היסטוריה של גאוט (ללא התקפים מזה כחמש שנים) שנטלו Allopurinol, התוצאות טובות יותר. לאחרונה הוכח כי Allopurinol הינו טיפול יעיל בחולים עם אנגינה יציבה כרונית.

המחקר כלל חולי אי-ספיקת לב בגיל 68 שנים ומעלה. היעד העיקרי היה מדד משולב של אשפוזים חוזרים עקב אי-ספיקת לב ותמותה מכלל הסיבות. היעד המשני היה שילוב של תמותה מכלל הסיבות. יחסי הסיכויים תוקננו לערפלנים, דוגמת אוטם לבבי קודם, אי-ספיקת כליות, מינון משתנים יומי וטיפול בגאוט המוכר כגורם המעודד אי-ספיקת לב, דוגמת NSAID או סטרואידים.

מבין 25,090 משתתפים במדגם, היעד העיקרי של המחקר תועד ב-14,327 משתתפים. הן היסטוריה רחוקה של גאוט והן התקף חריף של גאוט (בתוך 60 ימים) לוו בסיכון מוגבר לתמותה או אשפוז חוזר בגין אי-ספיקת לב (ARR = 2.06 ו-ARR = 1.63, p<0.001, בהתאמה).

לפיכך, חולים עם אי-ספיקת לב והיסטוריה של גאוט מהווים קבוצה בסיכון גבוה.

החוקרים המשיכו ובחנו את השפעות הטיפול ב- Allopurinol, שלא היה קשור ליעד העיקרי במדגם כולו של חולים עם אי-ספיקת לב אך לווה בירידה של כ-30% בסיכון לתמותה או אשפוז חוזר עקב אי-ספיקת לב באלו עם היסטוריה של גאוט (ARR = 0.74,  p<0.001 ו-ARR = 0.69,  p<0.001, בהתאמה).

עם זאת, החוקרים מוסיפים כי ייתכנו תופעות רעילות חמורות עקב מתן Allopurinol לחולי אי-ספיקת לב, ומכאן החשיבות של התייחסות נכונה לממצאים  העולים ממחקרים תצפיתיים.

Arch Intern Med 2010; 170:1358-1364

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

  • ההשפעה של עודף-משקל והשמנת-יתר על התגובה למעכבי TNF ומהלך המחלה בילדים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    ההשפעה של עודף-משקל והשמנת-יתר על התגובה למעכבי TNF ומהלך המחלה בילדים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases עולה כי בילדים מחלת מעי דלקתית ועודף-משקל או השמנת-יתר אין סיכון מוגבר לאובדן תגובה לטיפול במעכבי TNF או להישנות התלקחות בשנה הראשונה לאחר התחלת הטיפול התרופתי, אך שיעורי התלקחות המחלה היו גבוהים יותר בתום תקופת המעקב. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של עודף-משקל או השמנת-יתר […]

  • השתלת כבד עשויה לשפר את הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום וגרורות לכבד (JAMA Surgery)

    השתלת כבד עשויה לשפר את הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום וגרורות לכבד (JAMA Surgery)

    בחולים לאחר השתלת כבד לעומת טיפול אלטרנטיבי בשל גרורות לכבד של סרטן מעי גס ורקטום תועדו שיעורי הישרדות כוללים ושיעורי הישרדות ללא-התקדמות גבוהים יותר, לצד שיעורי הישנות נמוכים יותר, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Surgery. מחקר העוקבה כלל 95 חולים עם גרורות לא-נתיחות לכבד משנית לסרטן מעי גס ורקטום שהופנו להערכה […]

  • האם מחלת צליאק מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון לאחר לידה? (Front Psychiatry)

    האם מחלת צליאק מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון לאחר לידה? (Front Psychiatry)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Psychiatry עולה קשר בין מחלת צליאק ובין סיכון מוגבר להתפתחות דיכאון לאחר לידה, כאשר בחולים עם שינויים גנטיים שנקשרו עם מחלת צליאק לוו בסיכון מוגבר להתפתחות דיכאון לאחר לידה. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון קשר סיבתי אפשרי בין מחלת צליאק ובין דיכאון לאחר לידה באמצעות ניתוח רנדומיזציה […]

  • ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    במדגם גדול של חולים עם תסמונת מרפאן (Marfan Syndrome), נוכחות ביטויים עיניים של המחלה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן ובין הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

  • חרדה מלווה בסיכון גבוה פי שלוש לדמנציה (J Am Geriatrics Soc)

    חרדה מלווה בסיכון גבוה פי שלוש לדמנציה (J Am Geriatrics Soc)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הן חרדה כרונית והן הופעה חדשה של חרדה מלוות בסיכון מוגבר פי שלוש להופעת דמנציה בגיל מבוגר יותר. מדגם המחקר כלל 2,132 משתתפים בגילאי 55-85 שנים (גיל ממוצע של 76 שנים, 53% נשים) שגויסו ממחקר Hunter […]

  • רמות ויטמין D נמוכות עלולות להחמיר תסמיני גסטרופרזיס (Dig Dis Sci)

    רמות ויטמין D נמוכות עלולות להחמיר תסמיני גסטרופרזיס (Dig Dis Sci)

    בלמעלה ממחצית מהחולים עם תסמינים של גסטרופרזיס תועדו רמות נמוכות של ויטמין D, אשר נקשרו עם החמרה בבחילות, הקאות, והפרעה בתפקוד נוירו-מוסקולרי של הקיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Digestive Diseases and Sciences. במחקר התצפיתי בחנו החוקרים 513 חולים בגילאי 18 שנים ומעלה עם תסמיני גסטרופרזיס, אשר נכללו במאגר Gastroparesis Clinical Research Consortium. […]

  • האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Diabetes and Its Complications מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול תרופתי לאיזון משק הסוכר באמצעות תרופות ממשפחת מעכבי DPP-4, מעכבי SGLT-2, או אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות בצקת מקולארית משנית לסוכרת באלו עם רטינופתיה סוכרתית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין עדויות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה