Cardiac Rhythm Management

השפעת הטיפול במשתנים על התפקוד הכלייתי וההישרדות של חולים עם אי ספיקת לב (מתוך Circulation)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-6 ביולי 2010 ב-Circulation, עולה כי טפול אגרסיבי במשתנים וריכוז הדם (Hemoconcentration) נקשרו לירידה בתפקוד הכלייתי בחולים עם אי ספיקת לב. עם זאת, גם לנוכח הירידה בתפקודי הכליות נצפה בחולים אלו שיפור מובהק בהישרדות.

החוקרים כותבים כי מתן אגרסיבי של משתנים מוביל לירידה בנפח התוך-כלי, ולריכוז של הדם. הם מסבירים כי זהו אחד מהמנגנונים שהוצעו לירידה בתפקוד הכלייתי של חולים עם אי ספיקת לב בלתי-מפוצה, ועל כן רצו לבחון האם קיים קשר בין ריכוז הדם ובין ירידה בתפקוד הכלייתי בחולים עם אי ספיקת לב חריפה.

החוקרים בדקו נתונים על 336 משתתפים ממחקר ה-Evaluation Study of Congestive Heart Failure and Pulmonary Artery Catheterization Effectiveness trial. בין הנתונים שנבדקו ניתן לציין את מינון משתני הלולאה, התפקוד הלבבי והכלייתי, ומדדים של ריכוז הדם בעת הקבלה והשחרור מבית החולים, כולל המטוקריט, אלבומין וסך החלבון. ריכוז הדם הוגדר כ-2 מדדים לפחות בשלישון העליון.

מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר בין ריכוז הדם ובין מינון משתנים גבוה יותר, לעומת משתתפים עם מדדי ריכוז דם נמוכים יותר (360 מ”ג לעומת 240 מ”ג, p=0.029). כמו כן, ריכוז הדם נקשר לקצב שיתון (diuresis) גבוה יותר, לאיבוד נוזלים כולל גבוה יותר, ולירידה מהירה וגדולה יותר במשקל.

החוקרים מדווחים כי נמצא קשר בין ריכוז הדם ובין סיכוי גבוה יותר לירידה בתפקוד הכלייתי (OR 5.3, p<0.001). עם זאת, לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין ירידה בתפקוד הכלייתי ובין תמותה (p=0.11), ובמשתתפים עם ריכוז דם נצפה סיכוי נמוך יותר לתמותה ב-6 החודשים העוקבים (HR 0.31, p=0.016), שנותר מובהק גם לאחר תקנון למדדים קליניים שונים (HR 0.16, p=0.001).

לדברי מומחה מהתחום תוצאות המחקר מפתיעות, שכן עד כה נהוג היה לחשוב כי ירידה בתפקוד הכליות היא גורם ניבוי לתמותה באוכלוסיה זו. מומחה נוסף ציין כי המחקר מדגים שהפחתת גודש יעילה קשורה לשיפור קליני. עם זאת, הוא הדגיש כי ההבדל שנצפה בשיעורי ההישרדות עשוי לרמוז כי חולים שלא הגיבו למשתנים (ולכן לא נצפה בהם ריכוז דם) נפטרו מוקדם יותר מחולים שהגיבו לטיפול.

החוקרים מסכמים כי מדובר בממצאים ראשוניים, וכי דרושים מחקרים נוספים בנושא.

Circ 2010;122:265-272.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nemolizumab , אנטגוניסט לקולטן ל-IL-31, הינו טיפול נסבל היטב אשר הביא לשיפור בתהליכי דלקת וגרד בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, מבוקרי-פלסבו, כפלי-סמיות, לאורך 48 שבועות, מחקר ARCADIA 1  (941 חולים, 47% נשים) ומחקר ARCADIA 2 […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

  • לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב- Dapagliflozin(פורסיגה) השפעה מגנה אפשרית על התפקוד הכלייתי בחולים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (או Autosomal Dominant Polycystic Kidney Disease), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. החוקרים מסבירים כי בחולים עם ADPKD מתן מעכבי SGLT-2 צפוי להגן על הכליות הודות להפחתת לחץ הדם, עידוד ירידה במשקל ושינוי במטבוליזם, […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי Cendakimab מהווה טיפול יעיל ולרוב בטוח במבוגרים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים מסבירים כי Cendakimab הינו נוגדן חד-שבטי סלקטיבי, עם אפיניות גבוהה, הנקשר ל-Interleukin-13, ציטוקין מרכזי בתהליכי דלקת מסוג 2, אשר נקשר עם אטופיק דרמטיטיס. להערכת היעילות והבטיחות של Cendakimab בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Fabhalta להפחתת פרוטאינוריה בחולים עם מחלת כליות מסוג IgA Nephropathy. הטיפול ב- Fabhalta כבר מאושר לשימוש בחולים מבוגרים עם המוגלובינוריה לילית התקפית (או Paroxysmal Nocturnal Hemoglobinuria). עם הרחבת האישור כעת, Fabhalta תתחרה מול Tarpeyo ו-Filspari. המומחים מסבירים כי IgA Nephropathy, הפוגעת בעיקר במבוגרים צעירים, […]

  • ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    במדגם גדול של חולים עם תסמונת מרפאן (Marfan Syndrome), נוכחות ביטויים עיניים של המחלה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן ובין הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

  • האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Diabetes and Its Complications מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול תרופתי לאיזון משק הסוכר באמצעות תרופות ממשפחת מעכבי DPP-4, מעכבי SGLT-2, או אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות בצקת מקולארית משנית לסוכרת באלו עם רטינופתיה סוכרתית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין עדויות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה