מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-23 ביוני 2010 של ה- Journal of the American Medical Association, עולה כי להורדת רמות ההומוציסטאין באמצעות תוספי ויטמין B12 וחומצה פולית לא נמצאה השפעה מיטיבה על הסיכון הקרדיווסקולארי. החוקרים מוסיפים כי לא נמצא קשר בין נטילת התוספים ובין סיכון מוגבר לממאירות.

לדברי החוקרים, במחקרים תצפיתיים קודמים נמצא קשר בין מחלות ווסקולאריות ובין רמות הומוציסטאין גבוהות, ללא קשר לגורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים האחרים. הם כותבים כי נטילה יומית של תוסף חומצה פולית מורידה את רמות ההומוציסטאין בכ-25%, ושילוב של ויטמין B12 מוריד את רמות ההומוציסטאין בכ-7% נוספים.

החוקרים מסבירים כי ב-7 מחקרים אקראיים מבוקרים רחבי היקף לא נצפתה לויטמינים השפעה קרדיווסקולארית מגנה באופן חד-משמעי, אם כי לא ברור האם הדבר נבע ממספר מצומצם מידי של אירועים לבביים, משך טיפול קצר מידי, מיסוך ההשפעה ע”י הוספת חומצה פולית למוצרים הנצרכים ע”י כלל האוכלוסייה, או היעדר השפעה אמיתית. החוקרים מציינים כי במספר מחקרים ובמטה-אנליזה קודמת נמצאה לתוספי חומצה פולית השפעה מגנה מפני שבץ. מטרת המחקר הנוכחי, הייתה להעריך את ההשפעה של מתן תוספי ויטמין B12 וחומצה פולית על האירועים הווסקולאריים והלא-ווסקולאריים.

מחקר ה- Study of the Effectiveness of Additional Reductions in Cholesterol and Homocysteine (SEARCH) הינו מחקר אקראי מבוקר באמצעות פלסבו, אשר כלל 12,064 משתתפים בריטיים לאחר אוטם לבבי. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לקבלת חומצה פולית במינון 2 מ”ג ליום בשילוב עם ויטמין B12 במינון 1 מ”ג ליום, או לפלסבו. יעדי המחקר העיקריים כללו אירועי ווסקולארי ראשון מז’ורי, שהוגדר כאירוע כלילי מז’ורי (תמותה כלילית, אוטם לבבי, או רה-ווסקולריזציה כלילית), שבץ, או רה-ווסקולריזציה לא-כלילית.

מתוצאות המחקר עולה כי בקבוצת הויטמינים נצפתה ירידה ממוצעת של 3.8 מיקרומול/ליטר (28%) ברמת ההומוציסטאין. החוקרים מדווחים כי לאורך 6.7 שנות המעקב, לא נצפה הבדל ביעדי המחקר העיקריים בין קבוצת הטיפול וקבוצת הביקורת, ולא נמצא הבדל בהיארעות הסרטן בין 2 הקבוצות. התוצאות מוצגות בטבלה הבאה:

החוקרים כותבים כי בעוד שקיים קשר מוכח בין רמות גבוהות של הומוציסטאין ובין סיכון קרדיווסקולארי מוגבר, תוצאות המחקר מדגימות כי לא מדובר בקשר סיבתי, והורדת רמות ההומוציסטאין לא הובילה לצמצום הסיכון. כמו כן, מטה-אנליזה חדשה אשר הוגשה לפרסום וכוללת נתונים על 37,485 משתתפים מ-8 מחקרים, ביניהם מחקר ה-SEARCH, לא מצאה קשר בין תוספי חומצה פולית ובין אירועים ווסקולאריים מז’וריים. לפיכך הם משערים כי קיים גורם מקשר נוסף, אשר מגביר את הסיכון למחלת לב ואת רמות ההומוציסטאין, ומסבירים כי אין סיבה לתת טיפול במטרה להוריד את רמות ההומוציסטאין.

החוקרים מוסיפים כי מרבית העבודות לא מצאו קשר בין תוספי חומצה פולית ובין סיכון מוגבר לממאירות, פרט למחקר אחד שמצא קשר בין נטילת התוסף ובין עליה קטנה בסיכון לסרטן. הם מציינים כי תוצאות המחקר הנוכחי מעודדות, שכן חומצה פולית קיימת במזונות רבים וניתנת כתוסף לנשים הרות. עם זאת, החוקרים מדגישים כי דרושים מחקרים נוספים הכוללים מעקב ארוך טווח, על מנת לקבוע בוודאות כי לא קיים קשר בין תוספי חומצה פולית ובין סיכון גבוה יותר לממאירות.

JAMA 2010; 303:2486-2494.

לידיעה במדסקייפ