e-med-isral-ribbon

Cardiac Rhythm Management

האם לאספירין השפעה על הבטיחות והיעילות של טיפול ב-ARB בחולי אי-ספיקת לב? ?( Eur J Heart Fail)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-European Journal of Heart Failure עולה כי לטיפול באספירין אין השפעה משמעותית על התועלת של טיפול ב-Candesartan (אטאקנד) על התחלואה והתמותה הקרדיווסקולארית או על בטיחות הטיפול ב-Candesartan.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מעכבי ACE ותרופות ממשפחת ARB (Angiotensin Receptor Blocker) משמשות כקו-טיפול ראשון באי-ספיקת לב, הפרעה בתפקוד הסיסטולי של החדר השמאלי, אוטם לבבי, ובחולים עם ביטויים אחרים של טרשת עורקים או מחלה קרדיווסקולארית, וכן בחולים עם יתר לחץ-דם או סוכרת. מדובר באותם חולים המטופלים לעיתים קרובות באספירין.

עם זאת, לא ידוע אם קיימת אינטראקציה בין אספירין ובין תרופות ממשפחת ARB , המשפיעה על תוצאות הטיפול בחולים עם אי-ספיקת לב.

היעילות והבטיחות של Candesartan, בהשוואה לפלסבו, נבחנה ב-7599 חולים עם אי-ספיקת לב סימפטומאטית ומקטע פליטה ירוד או שמור, שלקחו חלק בתכנית CHARM (Candesartan in Heart failure Assessment of Reduction in Mortality and morbidity). המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Candesartan או פלסבו והיו במעקב למשך חציון של 38 חודשים.

4246 מהמשתתפים טופלו בתחילת המחקר באספירין (55.9%). בהשוואה לפלסבו, Candesartan לווה בשיעור נמוך יותר של תמותה קרדיווסקולארית או אשפוזים עקב אי-ספיקת לב (היעדים העיקריים של המחקר) הן בקרב חולים שטופלו באספירין (28% לעומת 31.9%, HR = 0.81,  95% CI = 0.72-0.90) והן בקרב חולים שלא טופלו באספירין (33% לעומת 38%,  HR = 0.81, 95% CI = 0.72-0.91).

טיפול באספירין לא השפיע על התועלת של Candesartan בהפחתת הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית או אשפוזים עקב אי-ספיקת לב בכלל מדגם CHARM (p=0.64), או במחקרים האינדיבידואלים שנערכו על-בסיס מדגם CHARM. בנוסף, לא תועדה אינטראקציה מובהקת סטטיסטית בין טיפול באספירין ו- Candesartan בכל הנוגע להפסקת תרופת המחקר בגין תופעות לוואי (p=0.72).

החוקרים כותבים כי למיטב ידיעתם, זוהי הסקירה הראשונה שבחנה את האינטראקציה האפשרית בין אספירין ובין תרופות ממשפחת ARB בכל הנוגע לאירועים קליניים חשובים במדגם גדול של חולי אי-ספיקת לב. אספירין לא השפיע על התועלת של Candesartan בהפחתת הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית ואשפוזים עקב אי-ספיקת לב, ולא שינה את הסיכון המוגבר להפסקת נטילת תרופת המחקר בשל תופעות לוואי.

Eur J Heart Fail (2010)

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nemolizumab , אנטגוניסט לקולטן ל-IL-31, הינו טיפול נסבל היטב אשר הביא לשיפור בתהליכי דלקת וגרד בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, מבוקרי-פלסבו, כפלי-סמיות, לאורך 48 שבועות, מחקר ARCADIA 1  (941 חולים, 47% נשים) ומחקר ARCADIA 2 […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

  • לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב- Dapagliflozin(פורסיגה) השפעה מגנה אפשרית על התפקוד הכלייתי בחולים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (או Autosomal Dominant Polycystic Kidney Disease), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. החוקרים מסבירים כי בחולים עם ADPKD מתן מעכבי SGLT-2 צפוי להגן על הכליות הודות להפחתת לחץ הדם, עידוד ירידה במשקל ושינוי במטבוליזם, […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי Cendakimab מהווה טיפול יעיל ולרוב בטוח במבוגרים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים מסבירים כי Cendakimab הינו נוגדן חד-שבטי סלקטיבי, עם אפיניות גבוהה, הנקשר ל-Interleukin-13, ציטוקין מרכזי בתהליכי דלקת מסוג 2, אשר נקשר עם אטופיק דרמטיטיס. להערכת היעילות והבטיחות של Cendakimab בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Fabhalta להפחתת פרוטאינוריה בחולים עם מחלת כליות מסוג IgA Nephropathy. הטיפול ב- Fabhalta כבר מאושר לשימוש בחולים מבוגרים עם המוגלובינוריה לילית התקפית (או Paroxysmal Nocturnal Hemoglobinuria). עם הרחבת האישור כעת, Fabhalta תתחרה מול Tarpeyo ו-Filspari. המומחים מסבירים כי IgA Nephropathy, הפוגעת בעיקר במבוגרים צעירים, […]

  • ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    במדגם גדול של חולים עם תסמונת מרפאן (Marfan Syndrome), נוכחות ביטויים עיניים של המחלה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן ובין הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

  • האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Diabetes and Its Complications מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול תרופתי לאיזון משק הסוכר באמצעות תרופות ממשפחת מעכבי DPP-4, מעכבי SGLT-2, או אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות בצקת מקולארית משנית לסוכרת באלו עם רטינופתיה סוכרתית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין עדויות […]

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה