Cardiac Rhythm Management

יעילותן של גישות למניעת דימום בחולים לאחר צנתור כלילי (מתוך JAMA)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-2 ביוני 2010 של ה-Journal of the American Medical Association (JAMA) עולה כי בחולים העוברים צנתור כלילי, שילוב של אמצעי לסגירת כלי דם עם מתן Bivalirudin נקשר לצמצום שיעור הדימומים סביב הפרוצדורה.

החוקרים מסבירים כי דימום הוא הסיבוך הלא-לבבי השכיח ביותר לאחר צנתור כלילי, והוא עלול להשפיע לרעה על התוצאות הקליניות. קיים מגוון של שיטות לצמצום הדימום, ובמחקר הנוכחי רצו החוקרים לבחון את השימוש ואת היעילות של שיטות אלו במדגם משתתפים רחב.

זהו מחקר תצפיתי, שכלל משתתפים ממאגר נתונים אמריקאי המבוסס על דיווח וולונטרי. בין הקריטריונים להכללה במחקר ניתן לציין משתתפים שעברו צנתור כלילי בודד דרך העורק הפמורלי, עם נתונים זמינים מספקים על מנת לחשב של שיעור הדימום הצפוי ואת שיעור הדימום בפועל. החוקרים חילקו את המשתתפים ל-3 קבוצות: בעלי סיכון גבוה, בינוני או נמוך לדימום. הגישות למניעת דימום כללו שימוש באמצעי לסגירת כלי דם (vascular closure devices), Bivalirudin או שניהם, ושימוש בלחץ מקומי הוגדר כשיטת הביקורת. יעד המחקר העיקרי כלל דימום סביב הפרוצדורה שדרש מתן עירוי דם, או אשפוז ממושך בבית החולים בשל דימום, או דימום עם ירידת המוגלובין של יותר מ-3 גרם/ד”ל.

מהתוצאות עולה כי בשנים 2004-2008 דווח על 1,759,408 משתתפים שעברו צנתור, מהם התאימו למחקר 1,522,935 משתתפים. החוקרים מדווחים כי 30,429 משתתפים (2%) סבלו מדימום, וכי שיעור הדימום היה 4.69% בקבוצת הסיכון הגבוה לדימום, 1.73% בקבוצת הסיכון הבינוני לדימום, ו-0.72% בקבוצת הסיכון הנמוך.

ב-35% מהמשתתפים נעשה שימוש בלחץ מקומי, ב-24% מהמשתתפים הונח אמצעי לסגירת כלי דם, ל-23% מהמשתתפים ניתן Bivalirudin, וב-18% מהם נעשה שימוש באמצעי לסגירת כלי דם בשילוב עם Bivalirudin. שיעורי הדימומים שנצפו במחקר היו 2.8% במשתתפים שטופלו בלחץ מקומי בלבד, לעומת 2.1% במשתתפים שטופלו באמצעי לסגירת כלי דם, 1.6% במשתתפים שקיבלו Bivalirudin, ו-0.9% במשתתפים שטופלו בגישה משולבת (p<0.001).

החוקרים מציינים כי במשתתפים בעלי סיכון גבוה לדימום, נצפה קשר בין שימוש בגישה המשולבת ובין שיעורי דימום נמוכים יותר. עם זאת, באוכלוסיה זו השימוש בגישה המשולבת היה הפחות שכיח (14.4% לעומת 21% במשתתפים עם סיכון נמוך לדימום, p<0.001).

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי במחקר נמצא קשר בין שילוב של אמצעי לסגירת כלי דם ו-Bivalirudin ובין שיעורי דימומים נמוכים יותר בחולים העוברים צנתור כלילי, בייחוד בחולים בעלי סיכון גבוה לדימום.

במאמר מערכת שפורסם בתגובה נכתב כי מדובר במחקר חשוב. הכותב התייחס לשימוש בנתונים ממאגר רישום החולים, וציין כי במקרים בהם מחקרים מבוקרים טרם ענו על שאלות קליניות רלוונטיות, עולה החשיבות של מחקרים המבוססים על מאגרי נתונים מקומיים או מאגרי רישום חולים.

JAMA. 2010;303(21):2156-2164

JAMA. 2010;303(21):2188-2189

לידיעה ב-NeLM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nemolizumab , אנטגוניסט לקולטן ל-IL-31, הינו טיפול נסבל היטב אשר הביא לשיפור בתהליכי דלקת וגרד בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, מבוקרי-פלסבו, כפלי-סמיות, לאורך 48 שבועות, מחקר ARCADIA 1  (941 חולים, 47% נשים) ומחקר ARCADIA 2 […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

  • לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב- Dapagliflozin(פורסיגה) השפעה מגנה אפשרית על התפקוד הכלייתי בחולים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (או Autosomal Dominant Polycystic Kidney Disease), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. החוקרים מסבירים כי בחולים עם ADPKD מתן מעכבי SGLT-2 צפוי להגן על הכליות הודות להפחתת לחץ הדם, עידוד ירידה במשקל ושינוי במטבוליזם, […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי Cendakimab מהווה טיפול יעיל ולרוב בטוח במבוגרים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים מסבירים כי Cendakimab הינו נוגדן חד-שבטי סלקטיבי, עם אפיניות גבוהה, הנקשר ל-Interleukin-13, ציטוקין מרכזי בתהליכי דלקת מסוג 2, אשר נקשר עם אטופיק דרמטיטיס. להערכת היעילות והבטיחות של Cendakimab בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Fabhalta להפחתת פרוטאינוריה בחולים עם מחלת כליות מסוג IgA Nephropathy. הטיפול ב- Fabhalta כבר מאושר לשימוש בחולים מבוגרים עם המוגלובינוריה לילית התקפית (או Paroxysmal Nocturnal Hemoglobinuria). עם הרחבת האישור כעת, Fabhalta תתחרה מול Tarpeyo ו-Filspari. המומחים מסבירים כי IgA Nephropathy, הפוגעת בעיקר במבוגרים צעירים, […]

  • ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    במדגם גדול של חולים עם תסמונת מרפאן (Marfan Syndrome), נוכחות ביטויים עיניים של המחלה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן ובין הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

  • האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Diabetes and Its Complications מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול תרופתי לאיזון משק הסוכר באמצעות תרופות ממשפחת מעכבי DPP-4, מעכבי SGLT-2, או אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות בצקת מקולארית משנית לסוכרת באלו עם רטינופתיה סוכרתית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין עדויות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה