Cardiac Rhythm Management

מתן אספירין לחולי אלצהיימר מעלה את הסיכון לדימום תוך-מוחי (מתוך כנס European Stroke Conference)

מתוצאות מחקר חד שהוצגו בכנס ה-19 של ESC (European Stroke Conference) עולה כי טיפול באספירין בחולים עם מחלת אלצהיימר מעלה משמעותית את הסיכון לדימום תוך-מוחי.

הקשר בין גורמי סיכון וסקולאריים ובין סיכון מוגבר למחלת אלצהיימר תומך בעיקרון “דמנציה מעורבת”. על-בסיס זה, החוקרים סברו כי הפחתת הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, דוגמת טיפול באספירין, עשויה לדחות ולהאט התפתחות דמנציה.

במחקר קודם שלהם זיהו החוקרים סיכון מוגבר לדימום תוך-מוחי בחולים עם מחלת אלצהיימר, שקיבלו טיפול כנגד מספר גורמי סיכון וסקולאריים, כולל אספירין. לפיכך, החוקרים ביקשו להמשיך ולבחון את הסיכון במסגרת סקירה סיסטמית.

החוקרים זיהו שני מחקרים אקראיים-מבוקרים להערכת הטיפול באספירין בחולים עם מחלת אלצהיימר, שניהם לא הצליחו להדגים כל השפעה על המחלה בעקבות הטיפול.

במחקר הראשון, הטיפול באספירין (במינון 38-100 מ”ג ביום) היה אחד המדדים להערכת סיכון וסקולארי, כאשר היעד העיקרי של המחקר היה מוגבלות ומעקב למשך שנתיים.

במחקר השני, שהיה מחקר אקראי ומבוקר, בחנו החוקרים את ההשפעה של טיפול באספירין (במינון 75 מ”ג ביום) לעומת הימנעות מהטיפול באספירין. היעדים העיקריים היו מדדים קוגניטיביים ותפקודיים, עם מעקב של עד שלוש שנים.

בשני המחקרים הללו תועדו מקרים של דימום תוך-מוחי בקבוצת המטופלים באספירין, ללא מקרים דומים בקבוצת הביקורות (4.6% לעומת 0% במחקר הראשון ו-2.6% לעומת 0% במחקר השני). במחקר הראשון הסיכון היחסי האינדיבידואלי היה כמעט-מובהק (p=0.074) ובמחקר השני הסיכון היה מובהק (p=0.046).

באיסוף הנתונים מצאו החוקרים סיכון משמעותי בעקבות טיפול באספירין בחולים עם מחלת אלצהיימר: 3.2% לעומת 3.0% (p=0.007).

החוקרים כותבים כי אעפ”י שרווח בר-סמך נותר גדול בשל מספר האירועים הנמוך, אך למרות זאת מההשוואה עולה שוב כי טיפול בחולים עם מחלת אלצהיימר באספירין במינון נמוך עשוי להביא לעלייה משמעותית בסיכון לדימום תוך-מוחי.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

מתוך כנס European Stroke Conference

לידיעה ב-DocGuide

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nemolizumab , אנטגוניסט לקולטן ל-IL-31, הינו טיפול נסבל היטב אשר הביא לשיפור בתהליכי דלקת וגרד בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, מבוקרי-פלסבו, כפלי-סמיות, לאורך 48 שבועות, מחקר ARCADIA 1  (941 חולים, 47% נשים) ומחקר ARCADIA 2 […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

  • לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב- Dapagliflozin(פורסיגה) השפעה מגנה אפשרית על התפקוד הכלייתי בחולים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (או Autosomal Dominant Polycystic Kidney Disease), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. החוקרים מסבירים כי בחולים עם ADPKD מתן מעכבי SGLT-2 צפוי להגן על הכליות הודות להפחתת לחץ הדם, עידוד ירידה במשקל ושינוי במטבוליזם, […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי Cendakimab מהווה טיפול יעיל ולרוב בטוח במבוגרים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים מסבירים כי Cendakimab הינו נוגדן חד-שבטי סלקטיבי, עם אפיניות גבוהה, הנקשר ל-Interleukin-13, ציטוקין מרכזי בתהליכי דלקת מסוג 2, אשר נקשר עם אטופיק דרמטיטיס. להערכת היעילות והבטיחות של Cendakimab בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Fabhalta להפחתת פרוטאינוריה בחולים עם מחלת כליות מסוג IgA Nephropathy. הטיפול ב- Fabhalta כבר מאושר לשימוש בחולים מבוגרים עם המוגלובינוריה לילית התקפית (או Paroxysmal Nocturnal Hemoglobinuria). עם הרחבת האישור כעת, Fabhalta תתחרה מול Tarpeyo ו-Filspari. המומחים מסבירים כי IgA Nephropathy, הפוגעת בעיקר במבוגרים צעירים, […]

  • ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    במדגם גדול של חולים עם תסמונת מרפאן (Marfan Syndrome), נוכחות ביטויים עיניים של המחלה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן ובין הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי […]

  • האם טיפול בדיכאון עשוי להפחית רעילות משנית לכימותרפיה בקשישים? (Cancer)

    האם טיפול בדיכאון עשוי להפחית רעילות משנית לכימותרפיה בקשישים? (Cancer)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer עולה כי תסמיני דיכאון משמעותיים מלווים בסיכון מוגבר לרעילות חמורה משנית לטיפול כימותרפי בקשישים עם מחלה ממארת, כאשר התערבות בעקבות הערכה גריאטרית עשויה להפחית את הסיכון הנ”ל. החוקרים השלימו ניתוח משני של מחקר אקראי ומבוקר להערכת התערבויות בעקבות הערכה גריאטרית לעומת טיפול סטנדרטי להפחתת רעילות בדרגה 3 משנית לטיפול […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה