מאת ד”ר נגה ליפשיץ

בגיליון ה-2 במרץ 2010 של ה- Annals of Internal Medicine פורסמו 2 סקירות מערכתיות להערכת היתרונות הקרדיווסקולאריים והמטבוליים של ויטמין D.

החוקרים כותבים כי מצטברות ראיות לכך שויטמין D מעורב בתהליכים פיזיולוגיים נוספים פרט להשפעתו על מטבוליזם העצם. בעבודות קודמות נמצא כי ויטמין D עשוי להשפיע על הסיכון הקרדיווסקולארי, ונערכים מחקרים על מנת להעריך האם מתן תוסף ויטמין D לחולים עם חסר של הויטמין, עשוי לצמצם את התמותה והתחלואה הקרדיווסקולארית.

הסקירה הראשונה נערכה במטרה לבדוק האם קיימות ראיות להשפעה קרדיו-מטבולית של ויטמין D, דוגמת סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם או מחלה קרדיווסקולארית. המחקר נערך כחלק מסקירה רחבה יותר עבור וועדה לבדיקת ההמלצות התזונתיות לצריכת ויטמין D בארה”ב. החוקרים ערכו חיפוש לאיתור מחקרים תצפיתיים ומחקרים אקראיים מבוקרים, שבדקו את ההשפעה של רמות ויטמין D באנשים בריאים על ההיארעות  של יתר לחץ דם, מחלה קרדיווסקולארית, סוכרת ולחץ הדם. החוקרים זיהו 13 מחקרים תצפיתיים ו-18 מחקרים אקראיים מבוקרים המתאימים להיכלל בסקירה.

הם מדווחים כי ב-3 מחקרים תצפיתיים נמצא קשר בין רמות ויטמין D גבוהות ובין סיכון נמוך יותר לסוכרת. עם זאת, לא נצפה קשר שכזה במחקרים האקראיים מבוקרים בנושא. 3 מחקרים תצפיתיים מצאו קשר הפוך בין רמות ויטמין D ובין סיכון להופעה חדשה של יתר לחץ דם. החוקרים ערכו מטה-אנליזה של הנתונים ממחקרים אלו, ומצאו כי הסיכון היחסי (RR) הכולל ליתר לחץ דם במשתתפים עם רמות ויטמין D הנמוכות ביותר היה 1.8 (95% CI 1.3-2.4), לעומת משתתפים עם הרמות הגבוהות ביותר. במחקר תצפיתי נוסף נצפה קשר דומה, אם כי בצורה לא עקבית. במטה-אנליזה שערכו החוקרים על נתוני 10 מחקרים אקראיים מבוקרים, נצפה קשר לא מובהק בין מתן תוסף ויטמין D ובין ירידה בלחץ הדם הסיסטולי, ולא נצפתה כל השפעה של התוסף על לחץ הדם הדיאסטולי.

7 מחקרים תצפיתיים בדקו את הקשר בין מתן תוסף ויטמין D ותחלואה קרדיווסקולארית. ב-5 מהמחקרים הללו נמצא קשר בין רמות ויטמין D נמוכות ובין סיכון גבוה יותר לאירוע קרדיווסקולארי. החוקרים מציינים כי בשל הטרוגניות רבה לא ניתן היה לערוך מטה-אנליזה של נתוני המחקרים. ב-4 מחקרים אקראיים מבוקרים לא נמצאה למתן תוסף ויטמין D השפעה קרדיווסקולארית.

לאור תוצאות הסקירה מסכמים החוקרים כי ראיות ממחקרים תצפיתיים תומכות בקשר אפשרי בין רמות ויטמין D נמוכות וסיכון מוגבר ליתר לחץ דם ותחלואה קרדיווסקולארית. עם זאת, הקשר בין רמות הויטמין והסיכון לסוכרת אינו ברור בשלב זה, ומחקרים אקראיים מבוקרים לא הדגימו לויטמין D השפעה מובהקת סטטיסטית על התוצאות הקרדיו-מטבוליות.

בסקירה המערכתית השנייה רצו החוקרים לקבוע האם קיים קשר בין מתן תוסף ויטמין D ובין אירועים קרדיווסקולאריים. החוקרים ערכו חיפוש ספרות מקיף לאיתור מחקרים אקראיים מבוקרים או מחקרים תצפיתיים פרוספקטיביים, אשר השוו בין מתן סידן, ויטמין D או שניהם, וכללו נתונים על התוצאות הקרדיווסקולאריות. בסקירה נכללו מחקרים שפורסמו בשפה האנגלית על משתתפים בוגרים.

לאחר החיפוש הראשוני איתרו החוקרים 1,484 תקצירים רלוונטיים, מהם נסקרו במלואם 296 מאמרים, ונבחרו לסקירה 17 מאמרים, כולל 9 מחקרים תצפיתיים פרוספקטיביים ו-8 מחקרים אקראיים מבוקרים. החוקרים מציינים כי המחקרים שנכללו לא הגדירו תוצאות קרדיווסקולאריות כיעדי המחקר הראשוניים.

5 מחקרים תצפיתיים בדקו את ההשפעה של מתן תוסף ויטמין D לחולים עם מחלת כליות, והדגימו ירידה עקבית בשיעור האירועים הקרדיווסקולאריים בחולים אלו. מחקר תצפיתי אחד בדק את ההשפעה של מתן תוסף ויטמין D למשתתפים בריאים, אך החוקרים מציינים כי המחקר לא העריך חשיפה לשמש ואת משך נטילת התוסף. במחקר נמצא כי הסיכון היחסי לתמותה קרדיווסקולארית היה נמוך יותר במשתתפים שנטלו ויטמין D, בהשוואה למשתתפים שלא נטלו את התוסף, ללא מובהקות סטטיסטית. 4 מחקרים תצפיתיים אחרים הדגימו קשר בין מתן תוסף סידן למשתתפים בריאים, ובין ירידה קטנה ולא מובהקת בתמותה הקרדיווסקולארית.

החוקרים מוסיפים כי 2 מחקרים אקראיים מבוקרים מצאו קשר בין מתן תוסף ויטמין D ובין ירידה קטנה ולא מובהקת סטטיסטית בתחלואה הקרדיווסקולארית. הם מדווחים כי מחקרים אקראיים מבוקרים שבדקו את ההשפעה של מתן סידן או סידן בשילוב עם ויטמין D, לא הדגימו השפעה עקבית או מובהקת סטטיסטית על התוצאות הקרדיווסקולאריות.

לאור תוצאות הסקירה החוקרים מסכמים כי במשתתפים עם מחלת כליה נמצא קשר חזק בין מתן תוסף ויטמין D ובין ירידה בתמותה הקרדיווסקולארית. ייתכן כי קיים יתרון למתן התוסף במשתתפים בריאים, אך הקשר שנצפה היה חלש. החוקרים ממליצים לערוך מחקרים נוספים בנושא, שיכללו יעדי מחקר קרדיווסקולאריים ומינונים מספקים של ויטמין D.

במאמר מערכת שפורסם בתגובה, נכתב כי קיים בסיס תיאורטי להשפעות השונות של ויטמין D, אך הראיות הקיימות לא תומכות במתן התוסף בהיקף רחב לאוכלוסיה הכללית. הכותבים מציינים כי לא ניתן להניח שמתן תוסף ויטמין D הוא בטוח, בייחוד לאור תוצאות מחקרים על מתן של ויטמינים אנטי-אוקסידנטים, ולכן יש להעריך את היתרונות והסיכונים האפשריים של התוסף במחקרים אקראיים מבוקרים.

Ann Intern Med 2010; 152: 307-14

Ann Intern Med 2010; 152: 315-23

Ann Intern Med 2010; 152: 327-29

לידיעה ב-NeLM