ממחקר חדש מישראל, שתוצאותיו פורסמו ב-Circulation: Journal of the American Heart Association, עולה כי דיאטה דלת-פחמימות, דיאטה דלת-שומן ודיאטה ים-תיכונית מובילות לנסיגה דומה בתהליך טרשתי בעורקים הקרוטידים, לאחר ירידה מתונה במשקל הגוף, לצד שיפור בערכי לחץ הדם.

החוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, המרכז לחקר הגרעין ובית החולים סורוקה, ביקשו לבחון אם דיאטה עשויה להוביל לנסיגה בטרשת עורקים, הפרעה פרוגרסיבית, איטית, בהם חלה התעבות של עורקים עם הצטברות פלאק טרשתי, המלווה בסיכון מוגבר להתקפי לב ואירועי שבץ. צוות החוקרים השווה בין שלוש דיאטות בקרב משתתפים בעלי עודף-משקל, רובם גברים, שהיו בסיכון גבוה לטרשת עורקים.

לאחר שנתיים, החוקרים תיעדו נסיגה משמעותית של חמישה אחוזים, בממוצע, בנפח דופן כלי הדם הקרוטידי, וירידה של 1.1% בעובי העורק הקרוטידי.

בהשוואה למשתתפים עם נפח מוגבר של דופן העורק הקרוטידי, בקרב משתתפים בהם תועדה ירידה בנפח הדופן זוהו נקודות שיפור נוספות, כולל ירידה גדולה יותר במשקל (5.3 ק”ג לעומת 3.1 ק”ג); לחץ דם סיסטולי נמוך יותר (6.8 מ”מ כספית לעומת 1.1 מ”מ כספית); שיפור ברמות הומוציסטאין; ועליה ברמות Apo A1 (Apolipoprotein A1), המרכיב העיקרי של כולסטרול “טוב”.

לדברי החוקרים, נתונים אלו הם בין הראשונים שהדגימו תועלת אפשרית לדיאטה, כאחד מהרגלי החיים הניתנים לשינוי, למניעת טרשת עורקים. מהממצאים עולה כי ירידה מתונה וממושכת במשקל ולא תכולת המיקרו-נוטריינטים של משטרי הדיאטה השונים מובילה לשיפור הבריאות הקרדיווסקולארית.

לדברי ד”ר איריס שי, היענות ארוכת-טווח לדיאטה להפחתת-משקל הינה גישה יעילה לנסיגה בטרשת עורקים קרוטידים, בתנאי שמקפידים על אחת מבין האפשרויות הנוכחיות לתזונה נכונה. השפעה זו בולטת יותר בקרב משתתפים בעלי השמנה קלה, המאבדים למעלה מ-5.5 ק”ג ממשקל גופם, עם ירידה של למעלה מ-7 מ”מ כספית בערכי לחץ הדם הסיסטולי. עליה ברמות Apo A1 וירידה ברמות הומוציסטאין בדם, מלווים בשיעורי הצלחה גבוהים יותר בניסיון להביא לנסיגת תהליך טרשתי בעורקים הקרוטידים.

מדגם המחקר כלל 140 משתתפים (88% גברים, בגיל ממוצע של 51 שנים, ערכי BMI של 30.4 ק”ג למ”ר) מהמרכז לחקר הגרעין בנגב. המשתתפים חולקו באקראי לדיאטה דלת-פחמימות, דלת-שומן או דיאטה ים-תיכונית, כחלק ממחקר DIRECT-Carotid (Dietary Intervention Randomized Controlled Trial-Carotid). 26% מהמשתתפים נטלו טיפולים להפחתת שומנים בדם, כולל 20% שטופלו בסטטינים, וקרוב לשליש מהמשתתפים נטלו תרופות להורדת לחץ דם. הם המשיכו בנטילת התרופות לאורך תקופת המחקר. ערכי לחץ דם נמדדו כל שלושה חודשים, ודגימות דם להערכת סמנים בדם, דוגמת רמות הומוציסטאין, נערכו לאחר 12 שעות צום, בתחילת המחקר, לאחר שישה חודשים, ושוב לאחר 24 חודשים. החוקרים התבססו על בדיקת אולטרה-סאונד במטרה להערכה תלת-ממדית של דופן העורק הקרוטידי ולבחון שינויים בעובי העורק, בתחילת המחקר ושוב לאחר שנתיים.

המשתתפים מילאו יומני תזונה והשיבו לשאלוני תזונה לאורך תקופת המחקר. בעוד שהחסר הקלורי היה דומה בשלוש קבוצות המחקר, צריכת פחמימות, סיבים, כולסטרול בתזונה ושומן חד-בלתי-רווי ושומן רווי, הייתה שונה בתלות בסוג הדיאטה. עם זאת, וריאציות אלו בצריכה התזונתית לא הובילה להבדלים מובהקים בתוצאות.

פרופ’ יעקב הנקין, שלקח חלק במחקר וקרדיולוג במרכז הרפואי סורוקה, כותב כי הפחתת הצריכה הקלורית היא ככל הנראה הגורם העיקרי האחראי לירידה במשקל, אך תכולת המיקרו-נוטריינטים קובעת את שביעות הרצון של המטופל מהדיאטה, ואת השינויים המטבוליים המלווים לירידה במשקל. חשיבות הממצאים נעוצה בהבנה כי במהלך שנתיים, שינויים בערכי לחץ-דם בעקבות הדיאטה מנבאים טוב יותר את השינויים בתהליך הטרשתי בקרוטידים.

תוצאות המחקר מבטיחות ונכונות גם לאוכלוסיות אחרות. אך מאחר שהמחקר כלל מספר קטן של נשים, ההשפעות הספציפיות למגדר עדיין אינו-ידועות.

המלצות AHA (American Heart Association) מדגישות את חשיבות איזון צריכה קלורית עם פעילות גופנית, לשמירה על משקל גוף בריא. ההמלצות מכירות בכך שלתכולת המיקרו-נוטריינטים בתזונה השפעה מעטה על מאזן האנרגיה, פרט להשפעה על שביעות הרצון מהדיאטה.

הערת מערכת מאת דורית אדלר, עורכת מדור מחנכי סוכרת:

מדובר במחקר מפתח, המוכיח את מרכזיות התזונה בגרימת ולחילופין נסיגה של טרשת.

המשמעות שדיאטה המבוססת על תזונה בריאה עם הרכבים שונים, הינה בעלת אפקט תרפויטי. מדובר גם בגאווה ישראלית על הישג עולמי מרשים.

Circulation. 2010;121:1200-1208