ממחקר חדש שפורסם ב-Diabetes Care עולה כי פנופיבראטים מביאים לירידה גדולה יותר במספר מדדים להערכת התפקוד הכלייתי, בהשוואה לפלסבו, וכי לטיפול ארוך-טווח בפנופיבראטים אין השפעה על הפרשת אלבומין.
מהנתונים הזמינים אודות השפעות פנופיבראטים על התפקוד הכלייתי מעוררים מחלוקת בנושא. במטרה לבחון את הנושא, החוקרים התבססו על נתוני התפקוד הכלייתי ממחקר FIELD, בכדי להעריך אם לפנופיבראטים יש השפעה על התפקוד הכלייתי בחולים עם סוכרת מסוג 2.
המחקר לא כלל חולים שטופלו בסטטינים במהלך תקופת המחקר, כך שבסופו של דבר 170 חולים ענו על קריטריוני הסקירה (83 בקבוצת הפלסבו, 87 בקבוצת הטיפול בפנופיבראטים).
בתום חמש שנים, החוקרים מצאו עליה בריכוז הממוצע של קריאטינין בדם בקבוצת הטיפול בפנופיבראטים, בדומה למחקר המקורי (73-87 מיקרומול לליטר, p<0.001). עם זאת, רמת קריאטינין בשתן נותרה זהה בין הקבוצות, והובילה לירידה מובהקת הן בפינוי קריאטינין והן בערכי GFR (Glomerular Filtration Rate) לפי נוסחאות Cockroft-Gault (76-93 mL/min/1.73m2, p<0.001) ו- MDRD-4 (Modification of Diet in Renal Disease) (78-91 mL/min/1.73m2, p<0.001) בקבוצת פנופיבראטים.
ריכוז Cystatin C עלה בשיעור של 14.1% במהלך הטיפול בפנופיבראטים, בהשוואה לעליה של 3.6% בקבוצת הפלסבו (p<0.001). יחס קריאטינין לאלבומין בשתן וההפרשה היומית של חלבון בשתן נותרו ללא שינוי, אך בשתי הקבוצות תועדה ירידה קלה בהפרשת אלבומין בשתן במהלך הלילה .
החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי פנופיבראטים מביאים לירידה במספר מדדים של התפקוד הכלייתי, באופן בולט יותר מפלסבו, וכי לטיפול ארוך-טווח בפנופיבראטים אין השפעה על קצב הפרשת אלבומין. עם זאת, מדובר בתועלת צנועה, ודרושים מחקרים נוספים להערכת החשיבות הקלינית וההשפעה ארוכת הטווח על התפקוד הכלייתי.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!