Cardiac Rhythm Management

השפעת חומרי הרדמה שונים על הרפלקס האוקולו-קרדיאלי בניתוחי פזילה (מתוך Journal of Anesthesia)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון נובמבר 2009 של ה- Journal of Anesthesia עולה כי בילדים שעברו ניתוח לתיקון פזילה, נמצא קשר בין שימוש ב-Propofol או Remifentanil להרדמה ובין היארעות גבוהה יותר של רפלקס אוקולו-קרדיאלי.

החוקרים כותבים כי הרפלקס האוקולו-קרדיאלי נצפה לעיתים קרובות במהלך ניתוחי פזילה בילדים. מטרת המחקר הייתה להעריך את ההשפעה של חומרי הרדמה שונים על היארעות הרפלקס האוקולו-קרדיאלי במהלך ניתוחים אלו.

המחקר כלל 280 ילדים בגיל 1-9 שנים שעברו ניתוח אלקטיבי לתיקון פזילה. החוקרים חילקו את הילדים באקראי ל-8 משטרי הרדמה: KetamineSevoflurane (KS), Ketamine-Desflurane (KD), Ketamine-Propofol (KP), Ketamine-Remifentanil (KR), Midazolam-Sevoflurane (MS), Midazolam-Desflurane (MD), Midazolam-Propofol (MP), ו-Midazolam-Remifentanil (MR), ולא ניתנה פרה-מדיקציה.

החוקרים מפרטים כי מהלך ההרדמה בכל משטר כלל השראת הרדמה (אינדוקציה) באמצעות Ketamine במינון 1 מ”ג/ק”ג או Midazolam במינון 0.15 מ”ג/ק”ג עם N2O בריכוז 66% ב-O2. שמירה על דרכי האוויר התבצעה באמצעות מסכה לרינגיאלית, שהוחדרה לאחר מתן Rocuronium במינון 0.5 מ”ג/ק”ג. אחזקת ההרדמה נעשתה באמצעות Sevoflurane במינון 2-3 vol. %, Desflurane במינון 5-6 vol. %, Propofol במינון 7-8 מ”ג/ק”ג/שעה, או Remifentanil במינון 0.75 מק”ג/ק”ג במשך דקה ולאחריו עירוי מתמשך של Remifentanil במינון 0.5 מק”ג/ק”ג/דקה עם N2O בריכוז 66% ב-O2. קצב הלב של המנותחים תועד במהלך ביצוע מניפולציות בשרירים החוץ-עיניים, ורפלקס אוקולו-קרדיאלי הוגדר כירידה של יותר מ-20% בקצב הלב במהלך מתיחת השרירים החוץ-עיניים.

מתוצאות המחקר עולה כי בקרב משתתפים בקבוצות שכללו Ketamine, שכיחות הרפלקס האוקולו-קרדיאלי הייתה 65.7% במשטר ה-KP, 62.9% במשטר ה-KR, 29.4% במשטר ה-KD ו-27.1% במשטר ה-KS. בקרב משתתפים בקבוצות שכללו Midazolam נצפה הרפלקס האוקולו-קרדיאלי ב-54.3% במשטר ה-MP, 60.6% במשטר ה-MR, 36.4% במשטר ה-MD ו-31.4% במשטר ה-MS.

החוקרים מסכמים כי במהלך הרדמה לניתוח תיקון פזילה בילדים, נמצא קשר בין שימוש ב-Propofol או Remifentanil ובין היארעות גבוהה יותר של רפלקס אוקולו-קרדיאלי, בהשוואה למשטרי הרדמה שכללו Sevoflurane או Desflurane, בין אם נעשה שימוש ב-Ketamine או ב-Midazolam לצורך השראת ההרדמה.

J Anesth. 2009;23(4):489-93

לידיעה ב-DocGuide

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעה של IOLs מסננות אור כחול על התפתחות אטרופיה מקולרית בחולי AMD נאווסקולרי, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    ההשפעה של IOLs מסננות אור כחול על התפתחות אטרופיה מקולרית בחולי AMD נאווסקולרי, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    אטרופיה מקולרית מחמת גיל (AMD) הינה הגורם המוביל לעיוורון בלתי הפיך לאחר גיל 65 שנים.  ב- AMD נאווסקולרי (nAMD) קיימת אטרופיה מקולרית נלווית המאופיינת בהתפתחות אזורים אטרופיים ששטחם גדל עם הזמן והם גורמים לסקוטומות ואיבוד ראייה כתוצאה מהמעורבות הפובאלית. מחקרים in vitro של תאי פיגמנט אפיתל של הרשתית (RPE) הראו שחשיפה לאור כחול גורמת להתחלת […]

  • נבוסים של הדמית בילדים, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    נבוסים של הדמית בילדים, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    חשוב לחקור התפתחות נבוסים בדמית (choroidal nevus) היות והם עלולים להתפתח למלנומה של הדמית. מקור המלנובלסטים ב- Neural crest והם נודדים לאורך הענף הראשון של העצב הקרניאלי הטריגמינלי, וחודרים לעין לאחר מכן לאורך העצבים הסיליאריים אל הדמית. נדידת המלנובלסטים הכורואידליים מהחלק האחורי קדימה תוך כדי השתנותם למלנוציטים, עשויה להשפיע על הפיזור של הנבוסים של הדמית. […]

  • מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מהערכת הקשר בין משך השינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית עולה כי הן משך שינה קצר משבע שעות והן משך שינה ארוך משמונה שעות מלווים בעליה משמעותית בסיכון למחלת הכליות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Clinical Kidney Journal. מהנתונים בספרות הרפואית עולה כי משך שינה ואיכותה עשויים להשפיע על הסיכון למחלת כליות […]

  • הבטיחות והיעילות של Ustekinumab לאורך שנה אחת בחולים עם מחלת קרוהן (Inflamm Bowel Dis)

    הבטיחות והיעילות של Ustekinumab לאורך שנה אחת בחולים עם מחלת קרוהן (Inflamm Bowel Dis)

    במאמר שפורסם בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Ustekinumab (סטלרה) הינו טיפול יעיל, בטוח ונסבל היטב כטיפול אינדוקציה וכטיפול אחזקה בחולים עם מחלת קרוהן. במסגרת המחקר החוקרים בחנו את הבטיחות והיעילות של Ustekinumab בחולים מקוריאה עם אבחנה של מחלת קרוהן. מדגם המחקר כלל מבוגרים עם אבחנה של […]

  • ההשפעה של Rituximab על תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Clin Kidney J)

    ההשפעה של Rituximab על תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Clin Kidney J)

    טיפול ב- Rituximab הפחית משמעותית את קצב הידרדרות תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Membranous Nephropathy) פעילה, כולל באלו לאחר טיפול קודם לדיכוי חיסוני או עם תפקוד כלייתי התחלתי ירוד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם נפרופתיה ממברנוטית ותפקוד כלייתי ירוד או מחלה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה