Cardiac Rhythm Management

הקשר בין רמת CRP ובין הסיכון למחלת לב כלילית, שבץ ותמותה (Lancet)

במאמר שפורסם ב-Lancet קבוצת ERFC (Emerging Risk Factors Collaboration) מדווחת על מטה-אנליזה להערכת עוצמת ואופי הקשר בין ריכוז CRP (C-Reactive Protein), גורמי סיכון קרדיווסקולאריים מוכחים והסיכון לתחלואה.

החוקרים ערכו מטה-אנליזה שכללה רשומות אודות 160,309 משתתפים ללא היסטוריה של מחלת כלי דם (1.31 מיליון שנות-אדם בסיכון,  27,769 מקרי תחלואה פטאליים ולא-פטאליים) מ-54 מחקרים פרוספקטיביים, ארוכי-טווח.

מהתוצאות עולה כי ריכוז CRP נותר קבוע במהלך מספר שנים, בדומה לערכי כולסטרול כללי וערכי לחץ הדם הסיסטולי. בחולים ללא מחלת כלי דם, זוהה קשר לוג-ליניארי בין ריכוז CRP ובין הסיכון למחלת לב כלילית, שבץ איסכמי ותמותה על-רקע מחלות כלי-דם ומחלות אחרות (כולל מספר ממאירויות ומחלות נשימתיות). הקשרים הללו נותרו לאחר ניתוח שלא-כלל מעשנים ואת שנות המעקב הראשונות.

תקנון למספר גורמי סיכון מקובלים וריכוז פיברינוגן החליש משמעותית את הקשר בין ריכוז CRP וסיכון למחלת לב כלילית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי קיים קשר רציף בין ריכוז CRP ובין הסיכון למחלת עורקים כליליים, שבץ איסכמי, תמותה וסקולארית, ותמותה על-רקע מספר ממאירויות ומחלות ריאה. החשיבות של CRP במחלות אלו אינה-ידועה. הקשר עם מחלת כלי דם איסכמית תלוי ברובו בגורמי סיכון מקובלים ומדדי דלקת אחרים.

במאמר מערכת שהתייחס לממצאי המחקר נכתב כי התוצאות יעוררו שוב את הויכוח בנוגע לחשיבות CRP בגישה הקלינית לחולים, כולל חשיבותו בקבלת החלטות הנוגעות למניעה ראשונית של מחלות קרדיווסקולאריות ואם קיים קשר סיבתי בהתפתחות תחלואה קרדיווסקולארית. הכותבים מדגישים כי ניתן לפתור את המחלוקת באמצעות מחקרים אקראיים עם תרופות המכוונות באופן ספציפי ל-CRP, ובימים אלו עובדים על תכשירים מסוג זה. הם מציינים כי גם אם CRP אינו מהווה גורם סיבתי בהתפתחות טרשת עורקים וקרע פלאק טרשתי, עדיין ייתכן כי מדובר בכלי חשוב מאוד בתחום הקרדיווסקולארי.

מניתוח פוסט-הוק של מחקר AFCAPS-TexCAPS עולה כי כמניעה ראשונית, Lovastatin משתלם יותר מבחינת עלות-תועלת בחולים עם ריכוזי CRP גבוהים. כמו כן, במחקר JUPITER מצאו החוקרים כי בנבדקים עם ערכי LDL תקינים יחסית וריכוז CRP של מעל 2 מ”ג לליטר, Rosuvastatin (קרסטור) הביא לירידה בסיכון הקרדיווסקולארי. למעשה, הירידה בערכי LDL ו-CRP תחת טיפול בסטטינים ניבאה את התועלת של טיפול זה. לכן, גם אם יתברר כי אין קשר סיבתי ישיר בין CRP ובין מחלה קרדיווסקולארית, הוא עדיין עשוי לסייע בזיהוי חולים בסיכון קרדיווסקולארי ולהעריך את התועלת של ההתערבויות השונות.

Lancet early online publication, 22nd December 2009

לידיעה ב-NELM

הערת מערכת:

בהמשך לידיעה זו, אתם מוזמנים לעיין במאמר נוסף שפורסם באתרנו בימים האחרונים, בהמלצת פרופ’ מיכאל מאיר, בנוגע להשפעה המגנה של CRP בחולים עם ARDS

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מהערכת הקשר בין משך השינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית עולה כי הן משך שינה קצר משבע שעות והן משך שינה ארוך משמונה שעות מלווים בעליה משמעותית בסיכון למחלת הכליות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Clinical Kidney Journal. מהנתונים בספרות הרפואית עולה כי משך שינה ואיכותה עשויים להשפיע על הסיכון למחלת כליות […]

  • הבטיחות והיעילות של Ustekinumab לאורך שנה אחת בחולים עם מחלת קרוהן (Inflamm Bowel Dis)

    הבטיחות והיעילות של Ustekinumab לאורך שנה אחת בחולים עם מחלת קרוהן (Inflamm Bowel Dis)

    במאמר שפורסם בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Ustekinumab (סטלרה) הינו טיפול יעיל, בטוח ונסבל היטב כטיפול אינדוקציה וכטיפול אחזקה בחולים עם מחלת קרוהן. במסגרת המחקר החוקרים בחנו את הבטיחות והיעילות של Ustekinumab בחולים מקוריאה עם אבחנה של מחלת קרוהן. מדגם המחקר כלל מבוגרים עם אבחנה של […]

  • ההשפעה של Rituximab על תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Clin Kidney J)

    ההשפעה של Rituximab על תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Clin Kidney J)

    טיפול ב- Rituximab הפחית משמעותית את קצב הידרדרות תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Membranous Nephropathy) פעילה, כולל באלו לאחר טיפול קודם לדיכוי חיסוני או עם תפקוד כלייתי התחלתי ירוד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם נפרופתיה ממברנוטית ותפקוד כלייתי ירוד או מחלה […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nemolizumab , אנטגוניסט לקולטן ל-IL-31, הינו טיפול נסבל היטב אשר הביא לשיפור בתהליכי דלקת וגרד בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, מבוקרי-פלסבו, כפלי-סמיות, לאורך 48 שבועות, מחקר ARCADIA 1  (941 חולים, 47% נשים) ומחקר ARCADIA 2 […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה