מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-15 בדצמבר 2009 של ה- Journal of the American College of Cardiology (JACC), עולה כי תכנית אימונים הכוללת שעת פעילות גופנית 3 פעמים בשבוע הובילה לשיפור מובהק בערכי לחץ הדם, אחוז השומן וסמנים מוקדמים של טרשת עורקים בילדים בני 6-11 שנים עם השמנת יתר.
החוקרים כותבים כי ילדים הסובלים מהשמנת יתר עלולים לפתח טרשת עורקים ויתר לחץ דם בגיל צעיר מאוד, ומוסיפים כי לעיתים קרובות ילדים עם השמנת יתר לא משתתפים בפעילויות פיזיות עם בני גילם, ולכן סובלים מכושר גופני נמוך ומהערכה עצמית נמוכה, ממשיכים באורח חיים יושבני ומגבירים את צריכת המזון שלהם.
המחקר כלל 44 ילדים בני 6-11 שנים עם מדד מסת גוף (BMI) מעל האחוזון ה-97 לפי גיל ומין. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי ביחס של 1:1 לתכנית פעילות גופנית שכללה אימון בן שעה 3 פעמים בשבוע למשך 3 חודשים, או לקבוצת ביקורת. לאחר 3 חודשים החלו המשתתפים ב-2 הקבוצות להתאמן פעמיים בשבוע למשך 3 חודשים נוספים. האימונים כללו משחקי כדור, שחיה וריצה, ותוכננו לכלול 30 דקות של פעילות אירובית, 20 דקות של חיזוק שרירים ו-10 דקות מתיחות.
לאחר 3 ו-6 חודשים בדקו החוקרים את השינוי שחל במדדים שונים של כושר גופני וטרשת עורקים. המדדים שנבדקו כללו את ערכי לחץ הדם במשך 24 שעות, עובי שכבת האינטימה-מדיה העורקית (intima-media thickness, IMT) ונוקשות העורקים בבדיקת אולטראסאונד, תפקוד האנדותל בהתאם להרחבה תלוית זרימה, מדד מסת הגוף, השומן הגופי (שנמדד בבדיקת DXA), הכושר הגופני (בהתאם לצריכת החמצן המקסימאלית – VO2max), פעילות גופנית וסמנים ביולוגיים.
מתוצאות המחקר עולה כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת הפעילות הגופנית נמצאה שכיחות יתר לחץ דם נמוכה ב-12% לאחר 3 חודשים, ונמוכה ב-29% לאחר חצי שנה. בנוסף, בקבוצת ההתערבות נמצאה ירידה בנוקשות העורקים והתייצבות ערכי ה-IMT בבדיקת אולטראסאונד לאחר חצי שנה, בעוד שבקבוצת הביקורת נצפו שינויים הפוכים, כפי שמוצג בטבלה הבאה:
מדד | השינוי בקבוצת הפעילות הגופנית (n=22) | השינוי בקבוצת הביקורת (n=22) | השינוי בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת | p |
לחץ דם סיסטולי ממוצע במשך 24 שעות | -6.9 | 3.8 | -10.7 | 0.007 |
לחץ דם דיאסטולי ממוצע במשך 24 שעות | -2.6 | -0.2 | -2.3 | 0.3 |
כושר גופני (VO2max) | 1.9 | -1.6 | 3.5 | 0.007 |
IMT של עורק הקרוטיד | -0.09 | 1.13 | -1.22 | 0.2 |
נוקשות העורקים | 1.81 | -0.54 | 2.34 | 0.4 |
הרחבה תלוית זרימה | -0.59 | 0.13 | -0.72 | 0.4 |
לדברי החוקרים, בילדים עם יתר לחץ דם נצפו שינויים גדולים יותר בערכי לחץ הדם, באופן בלתי תלוי לירידה בכמות השומן. הם מוסיפים כי נמצא קשר בין פעילות גופנית ובין ירידה בשומן הכל גופי ובשומן הבטני, מסה נטולת שומן וכושר גופני בילדים עם השמנת יתר. עם זאת, לא נמצאה לפעילות גופנית במחקר השפעה על תפקוד האנדותל או השריר החלק.
במאמר מערכת שפורסם בתגובה נכתב כי המחקר הדגים שפעילות גופנית עשויה לצמצם בילדים שמנים את ערכי לחץ הדם, נוקשות העורקים והשומן הבטני. הכותב מציין כי שיעור ההיענות בקבוצת הפעילות הגופנית עלה על 80% והיתרונות היו ברורים. עם זאת, בקבוצת ההתערבות לא נצפה שינוי במדד מסת הגוף, שכן אמנם נצפתה ירידה של 2% באחוז השומן, אך חלה עליה של 1.2 ק”ג במסה נטולת שומן. לפיכך מסביר הכותב כי רצוי לעקוב אחר אחוז השומן ולא אחר מדד מסת הגוף במהלך תכניות אימונים בילדים. ניתן למדוד את היקף המותניים, אם כי בדיקת DXA מהווה מדידה ישירה טובה יותר של היקף ומיקום ההשמנה.
בין מגבלות המחקר ניתן לציין כי החוקרים לא התייחסו למנגנון הפעולה האפשרי של הפעילות הגופנית. במאמר המערכת נכתב כי להבנת מנגנונים אלו השלכות קליניות ומחקריות. הכותב מדגיש כי יש לערוך מחקרים נוספים, על מנת לנסח המלצות ברורות יותר לפעילות גופנית בילדים.
J Am Coll Cardiol, 2009; 54:2396-2406
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!