Cardiac Rhythm Management

Isosmolar Iodixanol מומלץ לשימוש כחומר ניגוד בחולים עם מחלת כליות כרונית (JACC)

ממחקר חדש עולה כי חולי CKD (Chronic Kidney Disease), בעיקר אלו הסובלים מסכרת, מצויים בסיכון מוגבר לנפרופתיה בעקבות חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה, לעומת Isosmolar Iodixanol.

חוקרים מצרפת, איטליה ואמריקה ערכו מטה-אנליזה שכללה 2,727 חולים מ-16 מחקרים, במטרה לקבוע את שכיחות וגורמי הסיכון לנפרופתיה בעקבות חומר ניגוד.

המשתתפים קיבלו חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה או Iodixanol במתן תוך-עורקי והחוקרים עקבו אחר העליה המקסימלית ברמות קריאטינין בסרום המשתתפים בכל קבוצה.

העליה המקסימלית ברמות קריאטינין בסרום עמדה על 0.06 מ”ג לד”ל לאחר מתן Iodixanol, לעומת עליה של 0.10 מ”ג לד”ל לאחר מתן חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה. ההבדל היה בולט בעיקר בחולי CKD, בהם העליה המקסימלית ברמות קריאטינין עמדה על 0.07 מ”ג לד”ל לאחר Iodixanol, לעומת 0.16 מ”ג לד”ל לאחר מתן חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה.

ההבדל ברמות קריאטינין המקסימליות היה החזק ביותר בחולי CKD שסבלו גם מסכרת, עם עליה מקסימלית של 0.10 מ”ג לד”ל לאחר Iodixanol, לעומת עליה של 0.33 מ”ג לד”ל לאחר חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה.

נפרופתיה בעקבות חומר ניגוד הוגדרה כעליה של 0.50 מ”ג לד”ל ברמת קריאטינין בתוך 3 ימים ממתן חומר הניגוד. השכיחות עמדה על 1.4% לאחר מתן Iodixanol, לעומת 3.5% לאחר חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה. OR להתפתחות נפרופתיה בעקבות חומר-ניגוד לאחר חשיפה לחומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה עמד על 2.6 בהשוואה ל- Iodixanol. OR בחולי CKD עמד על 3.1 לאחר מתן חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה, לעומת Iodixanol. OR בחולי CKD עם סכרת עמד על 2.7 לאחר חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה לעומת Iodixanol.

סכרת לבדה אינה גורם סיכון לנפרופתיה בעקבות חומר ניגוד.

החוקרים טענו כי חומר ניגוד איזו-אוסמולרי הינו בטוח יותר והנזק הכלייתי פחות חמור. החוקרים ממליצים לבצע סקירה באמצעות שאלונים ו/או בדיקות מעבדה לזיהוי מחלה כלייתית וסכרת לפני חשיפה לחומר ניגוד. בחולים בסיכון גבוה לפגיעה כלייתית, עדיף להשתמש בחומר ניגוד איזו-אוסמולרי על חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה.

J Am Coll Cardiol 2006;48:692-699.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מהערכת הקשר בין משך השינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית עולה כי הן משך שינה קצר משבע שעות והן משך שינה ארוך משמונה שעות מלווים בעליה משמעותית בסיכון למחלת הכליות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Clinical Kidney Journal. מהנתונים בספרות הרפואית עולה כי משך שינה ואיכותה עשויים להשפיע על הסיכון למחלת כליות […]

  • ההשפעה של Rituximab על תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Clin Kidney J)

    ההשפעה של Rituximab על תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Clin Kidney J)

    טיפול ב- Rituximab הפחית משמעותית את קצב הידרדרות תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Membranous Nephropathy) פעילה, כולל באלו לאחר טיפול קודם לדיכוי חיסוני או עם תפקוד כלייתי התחלתי ירוד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם נפרופתיה ממברנוטית ותפקוד כלייתי ירוד או מחלה […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

  • לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב- Dapagliflozin(פורסיגה) השפעה מגנה אפשרית על התפקוד הכלייתי בחולים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (או Autosomal Dominant Polycystic Kidney Disease), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. החוקרים מסבירים כי בחולים עם ADPKD מתן מעכבי SGLT-2 צפוי להגן על הכליות הודות להפחתת לחץ הדם, עידוד ירידה במשקל ושינוי במטבוליזם, […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Fabhalta להפחתת פרוטאינוריה בחולים עם מחלת כליות מסוג IgA Nephropathy. הטיפול ב- Fabhalta כבר מאושר לשימוש בחולים מבוגרים עם המוגלובינוריה לילית התקפית (או Paroxysmal Nocturnal Hemoglobinuria). עם הרחבת האישור כעת, Fabhalta תתחרה מול Tarpeyo ו-Filspari. המומחים מסבירים כי IgA Nephropathy, הפוגעת בעיקר במבוגרים צעירים, […]

  • ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    במדגם גדול של חולים עם תסמונת מרפאן (Marfan Syndrome), נוכחות ביטויים עיניים של המחלה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן ובין הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה