Cardiac Rhythm Management

CRP ומרקרים חדשים אחרים אינם תורמים רבות לניבוי הסיכון הקורונרי (Arch Intern Med)

מנתונים חדשים ממחקר Atherosclerosis Risk in Communities (ARIC), הממשיך להתנהל כיום, עולה כי C-Reactive Protein (CRP) ומרקרים כימיים אחרים שנקשרו לאחרונה עם הסיכון למחלת לב קורונרית (CHD), אינם משפרים את את הערכת הסיכון הקורונרי מעבר להערכה הנעשית באמצעות הפקטורים הסטנדרטיים כיום.

החוקרים מצאו כי באוכלוסיה הכללית, מדידת רמות CRP או פקטורים חדשים חדשים אחרים, לא שיפרה את יכולת ניבוי הסיכון למחלה קרדיווסקולרית בעתיד, בהשוואה למרקרים המוכרים דוגמאת גיל, מין, גזע, סכרת, רמות כולסטרול הכולל ורמות HDL, עישון ול”ד.

רופאים צריכים להתמקד במדדים המוכרים, ולשמור את בדיקת המרקרים החדשים במקרים בהם התוצאות עשויות להשפיע על תכנית הטיפול.

החוקרים העריכו את הקשר בין CRP ו-18 מרקרים חדשים אחרים ובין שכיחות CHD בקרב 15,792 מבוגרים במהלך התקופה שבין 1987 ו-1989. המשתתפים היו בטווח הגילאים 45-74 בתחילת המחקר.

החוקרים מדדו את רמות המרקרים החדשים באופן תקופתי במהלך המחקר, כולל מדדי דלקת, תפקוד אנדותל, יצירת פיברין ופיברינוליזה. כמו כן, הם העריכו את רמות ויטמין B ונוגדנים לגורמים מזהמים.

מודל גורמי הסיכון הבסיסי, שכלל גורמי סיכון מוכרים (גיל, גזע, מין, כולסטרול כולל, HDL, ל”ד סיסטולי, טיפול ליל”ד, עישון, סכרת), ניבא היטב את הסיכון ל-CHD.

הממצאים הנוכחיים תומכים ב-6 מחקרים פרוספקטיביים שמצאו מגמה לפיה הוספת CRP למודלי הערכת הסיכון תורמת מעט מאוד, אם בכלל.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהממצאים עולה כי אין מקום לבצע מדידות רוטיניות של מרקרים חדשים להערכת הסיכון. מצד שני, הממצאים מחזקים את הערכת הסיכון לזיהוי פרטים המצויים בסיכון ל-CHD, בכדי להמליץ על דרכ מניעה.

במאמר מערכת נלווה הסכימו עם החוקרים, וציינו כי גורמי הסיכון המוכחים מספקים כלי טוב מאוד לזהות את אלו המצויים בסיכון ל-CHD, והם צריכים להישאר הכלי העיקרי להערכת סיכון ל-CHD ומניעה.

לאור הנתונים הנוכחיים מ-ARIC או כל מחקר אחר, לא ניתן להמליץ על מדידות חוזרות של אחד מ-19 המרקרים החדשים הללו. עם זאת, החוקרים אינם שוללים את האפשרות שחלק מהמרקרים עשיים להתאים טוב יותר להבחין בין תתי-אוכלוסיות, בעיקר באלו המצויים קרוב לגבול של סיכון גבוה לאור מדדי גורמי הסיכון המוכרים.

Arch Intern Med 2006;1342-1344,1368-1373.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מהערכת הקשר בין משך השינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית עולה כי הן משך שינה קצר משבע שעות והן משך שינה ארוך משמונה שעות מלווים בעליה משמעותית בסיכון למחלת הכליות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Clinical Kidney Journal. מהנתונים בספרות הרפואית עולה כי משך שינה ואיכותה עשויים להשפיע על הסיכון למחלת כליות […]

  • ההשפעה של Rituximab על תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Clin Kidney J)

    ההשפעה של Rituximab על תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Clin Kidney J)

    טיפול ב- Rituximab הפחית משמעותית את קצב הידרדרות תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Membranous Nephropathy) פעילה, כולל באלו לאחר טיפול קודם לדיכוי חיסוני או עם תפקוד כלייתי התחלתי ירוד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם נפרופתיה ממברנוטית ותפקוד כלייתי ירוד או מחלה […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

  • לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב- Dapagliflozin(פורסיגה) השפעה מגנה אפשרית על התפקוד הכלייתי בחולים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (או Autosomal Dominant Polycystic Kidney Disease), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. החוקרים מסבירים כי בחולים עם ADPKD מתן מעכבי SGLT-2 צפוי להגן על הכליות הודות להפחתת לחץ הדם, עידוד ירידה במשקל ושינוי במטבוליזם, […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Fabhalta להפחתת פרוטאינוריה בחולים עם מחלת כליות מסוג IgA Nephropathy. הטיפול ב- Fabhalta כבר מאושר לשימוש בחולים מבוגרים עם המוגלובינוריה לילית התקפית (או Paroxysmal Nocturnal Hemoglobinuria). עם הרחבת האישור כעת, Fabhalta תתחרה מול Tarpeyo ו-Filspari. המומחים מסבירים כי IgA Nephropathy, הפוגעת בעיקר במבוגרים צעירים, […]

  • ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    במדגם גדול של חולים עם תסמונת מרפאן (Marfan Syndrome), נוכחות ביטויים עיניים של המחלה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן ובין הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי […]

  • רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות נמוכות מאוד או גבוהות מאוד של HDL (או High-Density Lipoprotein) מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בנשים עם סוכרת מסוג 2, אם כי לא תועד קשר דומה בגברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. החוקרים כותבים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר הדוק בין רמות HDL נמוכות ובין הסיכון למחלת כליות משנית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה