שני מחקרים חדשים מציגים תוצאות סותרות באשר לקשר בין השמנת-יתר ובין סיכון נמוך לתמותה מאי-ספיקת לב (CHF). מחקר אחד הראה כי קיים סיכון נמוך יותר לתמותה, בדומה למחקרים קודמים, ואילו מחקר שני הראה כי חולי אי-ספיקת לב, הסובלים מהשמנת-יתר, מצויים בסיכון מוגבר לתמותה.

חוקרים מטקסס אישרו מחקרים קודמים לפיהם לאחר שנת מעקב אחת, חולי CHF שנפטרו היו בסיכוי נמוך יותר לסבול מסינדרום מטבולי או השמנת-יתר, בהשוואה לחולים ששרדו.

מצד שני, חוקרים ממישיגן דיווחו על תוצאות דומות למחקר קודם, לפיו חולי CHF, הסובלים מהשמנת יתר, מצויים בסיכון מוגבר פי 3 לתוצאת הסיום, הכוללת תמותה, השתלת לב, או השתלת קוצב חדרי.

מחקר מישיגן הראה כי לא רק שחולי CHF שמנים מצויים בסיכון מוגבר פי 3.35 לתמותה, השתלת לב, או השתלת קוצב, בהשוואה לחולי CHF בעלי משקל תקין (P=0.04), אלא גם כי חולים שיורדים 10% ממשקלם מצויים בסיכון מוגבר פי 6.08 לתוצאה זו, בהשוואה לחולים שלא ירדו במשקל (P=0.009).

יתרה מזאת, חולי CHF עם מחלה קורונרית היו בסיכון מוגבר פי 10 לתוצאה, בהשוואה לחולים ללא מחלה קורונרית. גורמים נוספים הקשורים בסיכון מוגבר היו רמות נתרן נמוכות ולחץ ריאתי גבוה.

מחקר מישיגן הינו מחקר רטרוספקטיבי שעקב אחר 164 חולים, עם EF נמוך מ-40%, שעברו 2 צינתורים ימניים לפחות. ניתוח התוצאות בוצע כדי לקבוע את השפעות BMI על הסיכון לתמותה, השתלת לב או קצב. 41 חולים עם BMI תקין (71.9%) ו-58 חולים הסובלים מהשמנת-יתר (54%) הגיעו לתוצאת הסיום של המחקר (P=0.03). עם זאת, כאשר הניתוח תוקנן לחולים שירדו פחות מ-10% במשקל, התוצאות לא היו שונות באופן משמעותי.

החוקרים טענו כי התוצאות הראו שירידה במשקל היא פקטור מנבא משמעותי של תוצאת הסיום, גם חולים הסובלים מהשמנת-יתר היו בסיכון מוגבר.

החוקרים מטקסס ערכו מחקר רטרוספקטיבי במטרה לקבוע את שכיחות השמנת-יתר והסינדרום המטבולי, ואת השפעתם על תמותה בחולים מאושפזים עקב CHF. המחקר כלל 1399 חולי CHF מ-3 בתי חולים ביוסטון. המשתתפים אובחנו עם סינדרום מטבולי בתנאי שענו על 3 מ-5 קריטריונים של הסינדרום, כולל BMI של מעל 30.

מבין 800 הנבדקים אחריהם עקבו במשך יותר משנה, ועד חמש שנים, שיעור התמותה הכולל עמד על 63%. אלו שנפטרו היו בסיכוי נמוך יותר לסבול מהשמנת-יתר (32% לעומת 43%, P=0.03) ובעלי סיכוי קטן יותר לסינדרום מטבולי (35% לעומת 43%, P=0.001), בהשוואה לאלו ששרדו.

החוקרים ציינו כי ככל שמספר החולים שאובחנו עם סינדרום מטבולי עלה, מספר מקרי המוות עלה.

למטופל החולה יותר יש מאגרים מטבולים בשל השמנת-היתר, חולים אלו סובלים מבעיות רפואיות רבות יותר, ולכן יכולים לזכות למעקב רפואי ולקבל טיפול תרופתי טוב יותר, בהשוואה לאחרים.

עם זאת, החוקרים הזהירו כי מדובר בנתונים גולמיים, ודרוש ניתוח מעמיק בכדי לזהות את המגמות.

מ-American Heart Association נמסר כי האפקט המגן הנפצפה של השמנת-יתר בחולי CHF נובע ככל הנראה מהעובדה שחולים המאבדים ממשקלם נוטים יותר לתמותה.

בהתייחס למחקר יוסטון, הם מסרו כי מדובר באותו רעיון כמו ירידה במשקל לפני תמותה מסרטן או מחלת לב וזו הסיבה שהשמנת-יתר היא גורם מגן.

בנוסף, נאמר כי מחקרים קודמים הראו כי קיים יתרון הישרדותי להשמנת-יתר בחולי אי-ספיקת לב, דבר שמנוגד לחלוטין לאינטואציה. מרבית המחקרים הקודמים שהראו כי להשמנת-יתר יש אפקט חיובי ב-CHF, בדקו את המצב בנקודת זמן יחידה, בעוד שמחקר מישיגן בדק חולים שעברו שני צינתורים של לב ימני בשתי נקודות זמן שונות. החוקרים לא הוטעו בעקבות עליה במשקל בעקבות נפיחויות, וזכו למדידת נפחים בשתי נקודות זמן.

לידיעה במדסקייפ