מחקר חדש שפורסם ב-Journal of Clinical Oncology מתאר את ההשפעות הלבביות של טיפולי כימותרפיה באוכלוסיית חולות סרטן שד.
הנתונים מבוססים על 31,748 נשים מעל גיל 65, שאובחנו עם סרטן שד בשלב (Stage) I–III, בתקופה שבין ינואר 1992 עד דצמבר 1999. מדדים מיוחדים שימשו לבקרה למחלת לב בסיסית ופקטורים אחרים הקשורים בכימותרפיה. מודל Cox שימש בכדי להעריך את הסיכון ל-Cardiomyopathy, Congestive Heart Failure (CHF) ומחלות לב, לאחר כימותרפיה.
מתוצאות המחקר עולה כי 5,575 (18%) משתתפים טופלו בכימותרפיה.
כימותרפיה היתה קשורה בגיל צעיר יותר, פחות תחלואות נוספות, גידולים ראשוניים מרובים, ומחלה מתקדמת. משתתפים שטופלו בכימותרפיה היו בסיכוי קטן יותר למחלת לב קודמת, בהשוואה למשתתפים שלא טופלו בכימותרפיה (45% לעומת 55%, P<0.001).
Hazard Ratio ל-Cardiomyopathy, CHF ומחלות לב בקרב נבדקים שטופלו ב-Doxorubicin (DOX), לעומת נבדקים שקיבלו טיפול לא-כימותרפי, היו 2.48 (95% CI, 2.10 to 2.93), 1.38 (95% CI, 1.25 to 1.52) ו-1.35 (95% CI, 1.26 to 1.44), בהתאמה.
הסיכון היחסי לפגיעה לבבית בקרב נבדקים שטופלו ב-DOX, בהשוואה למשתתפים שלא טופלו ב-DOX, נותר מוגבר 5 שנים לאחר האבחנה.
לסיכום, מהמחקר עולה כי כאשר לוקחים בחשבון נוכחות מחלת לב, כימותרפיה, בעיקר עם Anthracyclines, קשורה בסיכון מוגבר באופן משמעותי ל-Cardiomyopathy.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!