Cardiac Rhythm Management

Atorvastatin במינון גבוה עשוי להיות טוב יותר מ-Simvastatin במינון סטנדרטי (JAMA)

ממחקר חדש עולה כי Atorvastatin במינון גבוה עשוי להיות טוב יותר ממינון סטנדרטי של Simvastatin. הורדת רמות LDL באמצעות סטטינים הפכה בעשור האחרון למשטר טיפול סטנדרטי בחולים עם מחלה לבבית קורונרית (CHD). הראיות מצביעות כי הורדת רמות LDL בעוצמה חזקה יותר מהטיפול השגרתי, תביא לשיפור נוסף במחלת עורקים קורנרים יציבה.

בתקופה שבין מרץ 1999 ועד מרץ 2005, נרשמו 8,888 מבוגרים מתחת לגיל 80 עם היסטוריה של התקף לב בצפון אירופה. הנבדקים חולקו לטיפול במינון גבוה של Atorvastatin (80 מ”ג ליום, n=4,439) או מינון רגיל של Simvastatin (20 מ”ג ליום, n=4,449). חציון תקופת המעקב עמד על 4.8 שנים. המדד העיקרי היה הופעת אירוע קורונרי רציני, שהוגדר כתמותה קורונרית, Acute MI לא-פטאלי או דום לב עם החייאה.

במהלך הטיפול, ממוצע רמות LDL עמד על 104 ± 0.3 mg per dL בעקבות טיפול ב-Simvastatin ו- 81 ± 0.3 mg per dL עם Atorvastatin. 463 נבדקים מקבוצת מטופלי Simvastatin עברו אירוע קורונרי רציני (10.4%), לעומת 411 נבדקים (9.3%) מקבוצת מטופלי Atorvastatin (Hazrd Ratio של 0.89, 95% CI 0.78-1.01, P=0.07). למרות ש-Acute MI לא-פטאלי התרחש ב-321 (7.2%) ו-267 (6%) נבדקים,בהתאמה (HR=0.83, 95% CI 0.71-0.98, P=0.02), לא נמצא כל הבדל עבור שני המרכיבים האחרים של המדד העיקרי.

אירוע קרדיווסקולרי רציני הופיע ב-608 נבדקים בקבוצת Simvastatin ו-533 נבדקים בקבוצת Atorvastatin, בהתאמה (HR=0.87, 95% CI 0.77-0.98, P=0.02). לא דווח על אף אירוע קורנרי בקרב 1,059 נבדקים מקבוצת Simvastatin ו-898 נבדקים מקבוצת Atorvastatin (HR=0.84, 95% CI 0.76-0.91, P<0.001). תמותה לא-קרדיווסקולרית נרשמה ב-156 נבדקים (3.5%) ו-143 נבדקים (3.2%), בהתאמה (HR=0.92, 95% CI 0.73-1.15, P=0.47). לא נמצא הבדל בשיעורי התמותה מסיבה כלשהי (374 (8.4%) בקבוצת Simvastatin ו-366 (8.2%) בקבוצת מטופלי Atorvastatin. HR=0.98, 95% CI 0.85-1.13, P=0.81).

למרות שבקבוצת Atorvastatin נרשמו שיעורים גבוהים יותר של הפסקת תרופה בעקבות תופעות לוואי לא-רציניות, עליה ברמות Transaminase הביאה למספר גדול יותר של הפסקות טיפול בקבוצת Simvastatin (43 [1.0%] vs 5 [0.1%]; P < .001). מיופתיה חמורה ו-Rhabdomyolysis היו נדירים בשתי הקבוצות.

במחקר זה של נבדקים עם MI קודם, הורדה אינטנסיבית של LDL לא הביאה לירידה משמעותית במדד העיקרי של אירוע קורונרי חמור, אך הקטינה את הסיכון לתוצאות משניות אחרות וAcute MI לא-פטאלי. לא נמצא הבדל בתמותה קרדיווסקולרית או תמותה מכל סיבה. נבדקים עם MI עשויים להרוויח מהורדה אינטנסיבית של רמות LDL, ללא עליה בתמותה לא-קרדיווסקולרית או תופעת לוואי חמורה.

במאמר מערכת, ד”ר קנון ממסצ’וסטס טען כי המחקר הוא תוספת חשובה למאגר הראיות הנוכחי. רופאים המטפלים בחולים עם מחלה וסקולרית צריכים להבטיח שכל מטופל שראוי לקבל טיפול בסטטינים יקבל את הטיפול במינון המתאים. הכוונה היא לנבדקים עם מחלת עורקים קורונרים מתועדת, בעיקר חולים עם אירועים אקוטיים לאחרונה, וחולים עם מחלת עורקים פריפרים ומחלות צרברווסקולריות (בהם נצפתה ירידה של 30% בשבץ בעקבות טיפול במינון סטנדרטי של סטטינים וירידה נוספת של 20% בשבץ לאור טיפול בסטטינים במינון גבוה). מספר מחקרים עם מינון סטנדרטי של סטטינים הראו כי נבדקים עם גורמי סיכון קורונרים זוכים לירידה משמעותית בסיכון להתפתחות אירוע קרדיווסקולרי.

JAMA. 2005;294:2292-2294, 2437-2445

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: סטטינים מול טיפולים טבעיים

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: סטטינים מול טיפולים טבעיים

    שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של “שבירת מיתוסים”. היום בפרק מיוחד ננסה לשבור מיתוס בטיפול בכולסטרול גבוה. בפרק הזה נדבר על הסטטינים, התרופות הקונבנציונליות להורדת כולסטרול, מול תוספי צמחים וטיפולים אלטרנטיביים. פרופסור רז יסייע לנו להבין את ההבדלים בין הגישות, מה הסיכונים ותופעות הלוואי הפוטנציאליות של השימוש בסטטינים והטיפולים הטבעיים, וננסה לענות על השאלה מדוע […]

  • מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מהערכת הקשר בין משך השינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית עולה כי הן משך שינה קצר משבע שעות והן משך שינה ארוך משמונה שעות מלווים בעליה משמעותית בסיכון למחלת הכליות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Clinical Kidney Journal. מהנתונים בספרות הרפואית עולה כי משך שינה ואיכותה עשויים להשפיע על הסיכון למחלת כליות […]

  • ההשפעה של Rituximab על תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Clin Kidney J)

    ההשפעה של Rituximab על תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Clin Kidney J)

    טיפול ב- Rituximab הפחית משמעותית את קצב הידרדרות תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Membranous Nephropathy) פעילה, כולל באלו לאחר טיפול קודם לדיכוי חיסוני או עם תפקוד כלייתי התחלתי ירוד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם נפרופתיה ממברנוטית ותפקוד כלייתי ירוד או מחלה […]

  • חשיבות Asprosin בחולים עם סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית (Diabetes Metab Syndr)

    חשיבות Asprosin בחולים עם סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית (Diabetes Metab Syndr)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes & Metabolic Syndrome עולה כי רמות Asprosin  בדם גבוהות יותר משמעותית בחולים עם סוכרת מסוג 2, תסמונת מטבולית, או השמנת-יתר, בהשוואה לביקורות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Asprosin הינו מועמד אפשרי לשמש כטיפול בהפרעות מטבוליות ואנדוקריניות. מטרת הסקירה השיטתית ומטה-אנליזה זו הייתה לאסוף את העדויות בספרות הרפואית אודות […]

  • הישנות דלקת לבלב מלווה בסיכון גבוה פי שלוש לדלקת לבלב כרונית (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    הישנות דלקת לבלב מלווה בסיכון גבוה פי שלוש לדלקת לבלב כרונית (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בקרב מבוגרים עם אירועים חוזרים של דלקת לבלב חדה תועד סיכון גבוה פי שלוש להתקדמות לדלקת לבלב כרונית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להבין טוב יותר את ההתקדמות מדלקת לבלב חדה להישנות דלקת לבלב חדה ודלקת לבלב כרונית. לצורך כך, החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה