יתר לחץ דם מוקדם נחשב פעמים רבות אסימפטומטי במבוגרים. עם זאת, ממחקר חדש עולה כי למעלה ממחצית הילדים עם לחץ דם מוגבר שאינם מקבלים טיפול סובלים מכאבי ראש, הפרעות שינה או תסמינים נלווים אחרים.
תסמינים אלו היו שכיחים פי 2-4 בילדים עם יתר לחץ דם, בהשוואה לילדים בריאים.
בילדים, יתר לחץ דם היא אינה מחלה שקטה, דבר זה אמור לעודד ביצוע בדיקות סקר בצורה קפדנית יותר ולהעריך ילדים עבור יתר לחץ דם.
הגדרת האבחנה של יל”ד בילדים משתנה. לפי קווי ההנחיה של American Academy of Pediatrics (AAP) שעודכנו בשנת 2004, יל”ד מוגדר בנוכחות לחץ דם סיסטולי או דיאסטולי של נבדק צעיר שעולה על האחוזון ה-95 המוגדר למין, גיל וגובה של אותו נבדק, בשלושה מקרים נפרדים לפחות.
החוקרים עקבו אחר 343 ילדים, בגילאי 7-18, שאובחנו עם יל”ד חדש. אף אחד מהילדים לא קיבל טיפול תרופתי בתחילת המחקר. ילדים אלו הושוו לקבוצת ביקורת שכללה 100 ילדים בריאים, עם לחץ דם תקין, ונתונים דומים של גיל, מין, גובה, משקל, BMI ומוצא אתני. שתי הקבוצות התבקשו למלא שאלון שכלל רשימת תסמינים אפשריים המיוחסים ללחץ דם גבוה.
בהמשך, כל הנבדקים עם יל”ד קיבלו טיפול משולב של ACE Inhibitors וחסמי תעלות סידן. לאחר 4-6 חודשים מילאו הקבוצות שוב את השאלון. בתחילה, 64% מהילדים עם לחץ דם גבוה סבלו מתסמין נלווה אחד או יותר, יותר מפעם בשבוע, בהשוואה ל-26% מהילדים עם לחץ דם תקין (P<0.001). לאחר טיפול, שכיחות התסמינים היתה די דומה בשתי הקבוצות.
התסמינים השכיחים ביותר בקרב ילדים עם יל”ד לפני טיפול היו כאבי ראש (42%), קשיים בהירדמות (27%), עייפות במהלך היום (26%), כאבי חזה (14%) וכאבי בטן (10%). כל אלו נורמלו לאחר טיפול ליל”ד. קשיי ריכוז וביצועים גרועים בבית הספר גם היו שכיחים הרבה יותר בילדים עם יל”ד, אך הם לא השתנו לאחר טיפול של 4-6 חודשים.
ממחקרים שנערכו לאחרונה עולה כי שכיחות יל”ד בילדים הולכת ועולה, בעיקר, אך לא רק, בילדים הסובלים מהשמנת יתר.
לאור הפוטנציאל המשמעותי לתמותה, יש לנתונים אלו חשיבות רבה לרופאי ילדים. החוקרים טוענים כי כיום מתגלות בילדים מחלות שנראו בעבר רק במבוגרים. אף על פי כן, רוב הילדים עם רמות לחץ דם גבוהות עדיין אינם מאובחנים ואינם מטופלים.
החוקרים מעריכים כי רק 10% מהילדים עם יל”ד מאובחנים. חלק מהבעיה נובע מכך שרופאים אינם מבצעים באופן שגרתי בדיקות סקר ליל”ד בילדים בכל ביקור רפואי, כפי שממליצים AAP, או מכך שבחלק מהמקרים מתעלמים ממדידות ל”ד גבוהות תוך אמונה שמדובר ביל”ד בעקבות אפקט “חלוק לבן”.
החדשות הרעות הן ש-90% ומעלה מהילדים עם יל”ד יסבלו מיל”ד כמבוגרים ויהיו בסיכון מוגבר למחלת לב, כליות ושבץ בהמשך הדרך. החוקרים מאמינים כי ניתן למנוע רבים ממקרים אלו ע”י מתן תשומת לב לזיהוי יל”ד בצעירים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!