מטרת המחקר הייתה סקירה עדכנית של הקשר בין מחלות לב וכלי דם לבין ניוון מקולרי של הרשתית.

למרות גורמי סיכון משותפים (עישון, יתר לחץ דם), לא נמצא קשר חזק בין כלל מחלות הלב לניוון מקולרי. נמצא קשר ספציפי בין מחלות קרדיווסקולריות בסיכון גבוה לבין  Subretinal Drusenoid Deposits (SDD).

SDD קשורים לאטרופיה גיאוגרפית, להתקדמות מהירה יותר של המחלה ולתמותה גבוהה יותר.

ההשערה המרכזית הינה ירידה פרפוזיה כורואידלית הגורמת להיווצרות SDD.

ההשלכות הקליניות הינן שמטופלים עם ניוון מקולרי עם SDD עשויים להזדקק לבירור קרדיווסקולרי, וכן שמטופלים קרדיווסקולריים בסיכון גבוה יזדקקו לבדיקה רטינלית.

מסקנות המחקר הן שיש כנראה קשר ספציפי בין סוגי ניוון מקולרי מסוימים לבין היפופרפוזיה עינית ממקור קרדיווסקולרי, אך נדרשים מחקרים פרוספקטיביים נוספים.

ייתכן שבעתיד יעשו למטופלים עם ניוון מקולרי ריבוד סיכונים שיכלול ביומרקרים הדמייתיים, הדמיה של פרפוזיה, אפיון קרדיווסקולרי וגנטיקה.

למאמר