ממחקר חדש שפורסם ב-Journal of Clinical Oncology עולה כי לשילוב Bevacizumab (אווסטין) עם Docetaxel (טקסוטר) אין השפעה משמעותית על פרופיל הבטיחות של Docetaxel כאשר ניתן לטיפול בנשים עם סרטן שד שלילי ל-HER-2 (Human Epidermal Growth Factor Receptor), וכי הטיפול המשולב מביא לשיפור בשיעורי ההישרדות ללא-התקדמות המחלה.
הממצאים מבוססים על מחקר בשלב III שכלל 736 חולות שחולקו באקראי לטיפול ב-Docetaxel במינון 100 מ”ג למ”ר עם פלסבו או Bevacizumab במינון 7.5 או 15 מ”ג לק”ג כל שלושה שבועות. היעד העיקרי של המחקר היה שיעורי הישרדות ללא-התקדמות; יעדים משניים כללו את התגובה הכוללת התגובה ביותר, משך התגובה לטיפול, הזמן עד לכישלון הטיפול, שיעורי הישרדות כוללים ובטיחות הטיפול.
מהתוצאות עולה כי שילוב Bevacizumab במינון 15 מ”ג לק”ג, אך לא 7.5 מ”ג לק”ג, עם Docetaxel היה עדיף על שילוב Docetaxel עם פלסבו מבחינת חציון שיעורי הישרדות ללא-התקדמות המחלה בניתוח ללא-ריבוד (חציון הישרדות ללא-התקדמות של 8.2 חודשים עם פלסבו, 9.0 חודשים עם Bevacizumab במינון 7.5 מ”ג לק”ג ו-10.1 חודשים עם 15 מ”ג לק”ג) ובניתוח עם ריבוד (8.1 חודשים, 9.0 חודשים ו-10.0 חודשים).
שיעורי התגובה בנשים עם מחלה מדידה בתחילת המחקר עלו גם הם בעקבות טיפול ב- Bevacizumab במינון 15 מ”ג לק”ג (46% עם פלסבו, 55% עם Bevacizumab במינון 7.5 מ”ג לק”ג ו-64% עם Bevacizumab במינון 15 מ”ג לק”ג).
לשילוב עם Bevacizumab הייתה השפעה מוגבלת על פרופיל הרעילות הידוע של Docetaxel; 12% מהמטופלים בפלסבו הפסיקו את הטיפול מאחר שהחוקרים התרשמו מתופעות לוואי הקשורות ל- Bevacizumab, בעוד ששיעור הפסקות הטיפול מסיבה זו בקרב נשים שטופלו ב- Bevacizumab במינון 7.5 מ”ג לק”ג ו-15 מ”ג לק”ג עמד על 9% ו-14%, בהתאמה.
החוקרים מוסיפים כי בשילוב עם ממצאי מחקר E2100, נתונים אלו תומכים בשילוב Bevacizumab עם טיפול כימותרפי ב-Taxane כאפשרות לטיפול קו-ראשון בנשים עם סרטן שד גרורתי שלילי ל-HER-2.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!