מאת ד”ר נגה ליפשיץ

לאחרונה פורסמו ב- Journal of Clinical Oncology וב- Archives of Pathology & Laboratory Medicine הנחיות חדשות של ה- College of American Pathologists (CAP) וה- American Society of Clinical Oncology (ASCO) הנוגעות לבדיקת רצפטורים הורמונאליים בחולות סרטן שד. מטרת ההנחיות החדשות היא לשפר את דיוק הבדיקות האימונוהיסטוכימיות לנוכחות הרצפטור לאסטרוגן (ER) והרצפטור לפרוגסטרון (PR) בגידולי שד ממאירים.

כותבי ההנחיות מסבירים כי הרצפטור לאסטרוגן הינו סמן חשוב בטיפול בסרטן שד, ובעל משמעות קלינית רבה. לדבריהם, ב-3 העשורים האחרונים נעשה שימוש במספר שיטות לבדיקת הרצפטור, בעלות עקרונות ביוכימיים, רגישות ודיוק שונים.

הכותבים מציינים כי עד 20% מבדיקות הרצפטורים לאסטרוגן ופרוגסטרון עלולות להיות לא מדויקות. בין ההסברים לחוסר הדיוק של הבדיקות ניתן לציין שונות במשתנים הפרה-אנליטיים, קביעת הסף לתשובה חיובית, והקריטריונים לפירוש הבדיקות. הם מדגישים כי חשוב להבחין במדויק בין גידולים חיוביים ושליליים לרצפטורים, על מנת לזהות את החולות שעשויות להרוויח מטיפול הורמונאלי ולצמצם את מספר החולות שמזוהות בטעות כבעלות גידול שלילי לרצפטורים ולכן לא מופנות לטיפול זה.

צוות כותבי ההנחיות כלל מומחים מטעם ASCO ו-CAP. הצוות ערך סקירת מערכתית של הספרות אשר פורסמה משנת 1990 בנושא בדיקת הרצפטורים ההורמונאליים, וזיהה 337 מחקרים שענו לקריטריוני ההכללה. מטרת הכותבים הייתה לפתח הנחיות לבדיקה אימונוהיסטוכימית אופטימאלית, על מנת לשפר את הדיוק והשימוש בבדיקה ל-ER ו-PR כסמני חיזוי וסמנים פרוגנוסטיים.

ההנחיות ממליצות על בדיקת מצב הרצפטורים לפרוגסטרון ואסטרוגן בכל המקרים החדשים של סרטן שד אינבזיבי, הן באתר הראשוני והן בגרורות. כמו כן נכתב כי יש לחזור על הבדיקה במטופלות עם אבחנה קודמת של סרטן שד הסובלות מהישנות מקומית או מרוחקת של המחלה.

הכותבים ממליצים לבסס מדדי בדיקה אחידים, המתמקדים במבחנים מוכחים, אמינים וברי-שחזור. על המעבדות המבצעות את הבדיקות לתקף את המבחנים שבשימושן מול מבחנים קיימים תקפים, ועל התוצאות להתאים למבחנים תקפים בלפחות 90% מהפעמים כאשר התוצאה היא חיובית לרצפטורים, ולפחות ב-95% מהפעמים כאשר התוצאה היא שלילית לרצפטורים.

כמו כן, רצוי כי העברת דגימות הגידול מחדר הניתוח למעבדה הפתולוגית תעשה במהירות האפשרית. הזמן המומלץ מכריתת הגידול ועד לתחילת ביצוע הקיבוע המעבדתי (פיקסציה) הוא שעה או פחות, ויש לקבע את הדגימה בפורמלין (neutral buffered formalin) למשך 6 שעות לפחות ולא יותר מ-72 שעות. הכותבים ממליצים לבצע את הבדיקות ל-ER ו-PR במעבדות שהוסמכו ע”י CAP או במעבדות העונות לקריטריוני ההסמכה המפורטים.

בדיקה אימונוהיסטוכימית חיובית מוגדרת אם לפחות 1% מדגימת הגידול חיובית לרצפטורים, ומסייעת לחזות האם החולה עשויה להרוויח מטיפול אנדוקריני. בהנחיות נכתב כי בחולות עם רמות נמוכות של ER מומלץ לדון עם החולות על היתרונות והחסרונות של הטיפול האנדוקריני, על מנת לקבל החלטה מושכלת.

להלן סיכום ההנחיות הנוגעות לתוצאות הבדיקה:

א.      תוצאה חיובית ל-ER או PR מוגדרת אם 1% או יותר מגרעיני תאי הגידול הם אימונוריאקטיבים.

ב.      תוצאה שלילית ל-ER או PR מוגדרת אם 1% או פחות מגרעיני תאי הגידול הם אימונוריאקטיבים, בנוכחות עדות לכך שהדגימה יכולה לבטא ER או PR (צביעת ביקורת אינטרינזית חיובית).

ג.       תוצאות שאינן ניתנות לפירוש כוללות מקרים בהם אין גרעיני תאים אימונוריאקטיבים, או כאשר אלמנטים אפיתליאלים פנימיים בדגימה לא מכילים צביעה בגרעין.

הכותבים מסכמים כי יש להתמקד באמצעים פשוטים, דוגמת העברה מהירה של הדגימה מחדר הניתוח למעבדה, קיבוע נכון של הדגימה, וסטנדרטיזציה של המבחנים המעבדתיים. שיפור תהליך הבדיקה בשילוב עם שיפור הגישה לטיפולים האפשריים, עשוי לשפר את מצבן של חולות סרטן ברחבי העולם.

J Clin Oncol. 2010.

Arch Pathol Lab Med. 2010;134(6):E1-E16.

לידיעה במדסקייפ