מחקר חדש מוצא כי בהשוואה לחולות סרטן שד שטופלו באמצעות tamoxifen במהלך שנתיים, לא צפוי להופיע יתרון נוסף בקרב החולות שהשתמשו בתרופה במשך 5 שנים מבחינת שיעור ההשרדות הכללית במהלך 9 שנים לאחר האבחנה לפחות. יתר על כן, יתרונות השימוש הממושך יותר מופיעים בעיקר בקרב נשים צעירות יותר בעלות גידול מסוג ER-positive.
הממצאים מבוססים על מחקר שנערך בקרב 1901 נשים הסובלות ממחלה בשלב מוקדם ושלא דווח בהם על התרחשות ארועים כלשהם במהלך שנתיים של טיפול ב-tamoxifen. הנבדקות חולקו באקראי להפסקת או להמשך הטיפול באמצעות התרופה במהלך 3 שנים נוספות.
מעקב נערך אחר הנבדקות לאורך תקופה חציונית של 115 חודשים לאחר החלוקה האקראית. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בתחילת תקופת המעקב בין שתי הקבוצות מבחינת כלל האוכלוסיה ומבחינת הנבדקות שנמצאו בהם גידולי ER-positive.
לאחר כמה שנות מעקב, בקרב החולות שבהם נמצאו גידולי ER-positive, החלו להסתעף עקומות ההשרדות של שתי הקבוצות, עם יתרון בקבוצה שנטלה tamoxifen לאורך תקופה ממושכת יותר.
אולם, אנליזה נוספת הראתה כי רק בחולות שבהן נמצאו גידולי ER-positive ושהיו מתחת לגיל 55 שנים נצפתה תועלת במתן הטיפול הממושך יותר. בקרב נשים אלו נצפתה ירידה בשיעור של 44% בסיכון לתמותה, ולא נצפה כל שינוי בקרב הנשים המבוגרות יותר.
ממצאי המחקר תומכים במתן טיפול ממושך יותר באמצות tamoxifen בקרב נשים צעירות יותר הסובלות מגידול מסוג ER-positive. אולם, בשל מגבלות סטטיסטיות של המחקר הנוכחי החוקרים אינם מאמינים כי הממצאים שוללים לחלוטין מתן טיפול ממושך גם בנשים מבוגרות יותר. לשם כך, הם מציינים, יש צורך בביצוע מחקרים נוספים.
Cancer 2005;104.
<!–
–>
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!