במאמר שפורסם בכתב העת Obstetrics & Gynecology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אחת מכל ארבע נשים דיווחו על דימום במהלך היריון מוקדם, אך דימום לבדו אינו מלווה בסיכון מוגבר לאובדן היריון. עם זאת, דימום בשילוב עם פער בגיל העובר לפי אולטרה-סאונד של מעל חמישה ימים מעבר למועד וסת אחרונה לווה בסיכון מוגבר לאובדן היריון.

החוקרים גייסו משתתפות משלוש מדינות ברחבי ארצות הברית למדגם פרוספקטיבי עם גיוס בהיריון מוקדם (חציון של 47 ימים); כל הנשים השלימו בדיקת אולטרה-סאונד סטנדרטית בטרימסטר הראשון (חציון גיל הריון של 58 ימים).

החוקרים עקבו אחר 5,425 נשים והשלימו סקר של אירועי דמם במהלך הטרימסטר הראשון, תיעדו את מועד הדימום ואם מדובר היה בדימום כבד או כואב על-בסיס הערכות עצמיות; הם בחנו אירועים שהסתיימו לפחות ארבעה ימים לפני היריון.

במסגרת המחקר חושב גיל ההיריון על-פי דיווחי עצמי של תאריך וסת אחרונה ופער סונוגרפי הוגדר כהבדל של מעל חמישה ימים בין תאריך וסת אחרונה ובין גיל ההיריון לפי בדיקת ההדמיה. החוקרים בחנו את הקשר בין דימום בטרימסטר הראשון, ממצאים באולטרה-סאונד ואובדן היריון.

מהנתונים עולה כי 25.0% מהנשים דיווחו על דימום במהלך הטרימסטר הראשון, מהן 6.3% דיווחו על דימום כבד ו-29.0% דיווחו על דימום כואב; 12% מההריונות הסתיימו באובדן הריון.

דימום בטרימסטר הראשון לא לווה בסיכון מוגבר לאובדן הריון. דימום כואב במהלך הטרימסטר הראשון גם כן לא לווה בסיכון מוגבר לאובדן הריון.

מבין 4,906 נשים שהשלימו אולטרה-סאונד במהלך הטרימסטר הראשון, ב-23.2% גיל ההיריון בבדיקת האולטרה-סאונד פיגרה אחרי גיל ההיריון לפי מועד וסת אחרונה בלמעלה מחמישה ימים.

שילוב דימום עם עיכוב בבדיקת האולטרה-סאונד של מעל חמישה ימים לעומת מועד וסת אחרונה לווה בסיכון מוגבר לאובדן היריון (יחס סיכון של 2.72, רווח בר-סמך 95% של 2.10-3.53).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בהעברת מסרי הרגעה למרבית הנשים ההרות כי דימום בטרימסטר ראשון אינו מלווה בסיכון גבוה לאובדן היריון, בפרט במקרים בהם ישנה הסכמה בגיל ההיריון לפי מועד וסת אחרונה ובין גיל ההיריון לפי אולטרה-סאונד.

Ob & Gyn, Feb 19, 2026

לידיעה במדסקייפ