מטא אנליזה עדכנית שהוצגה בכנס ב- European Society of Cardiology (ESC) האחרון הראתה שטיפול במעכבי P2Y12 הפחית את הסיכון לאירועים איסכמיים עוקבים, בעיקר אוטם לבבי (MI), לעומת טיפול באספירין, ללא עליה בסיכון לדימום.
הקווים המנחים כיום עדיין ממליצים על טיפול באספירין כקו ראשון למניעה שניונית אחרי הפסקה של טיפול נוגד-טסיות משולב, אך הספרות העדכנית מעלה את האפשרות של יתרונות הטיפול במעכבי P2Y12 בהפחתת אירועים איסכמיים ודימומים בהשוואה לאספירין.
המטא-אנליזה כללה מחקרים עם הקצאה אקראית שהשוו מונותרפיה עם מעכב P2Y12 פומי [clopidogrel (פלוויקס) ו-ticagrelor (ברילינטה)] לעומת אספירין למניעה שניונית של אירועים איסכמיים במטופלים עם מחלה לבבית ידועה – coronary artery disease (CAD), אך ללא אינדקציה לאנטיקואגולציה פומית.
מחקרים עם טיפול נוגד-טסיות משולב התחלתי נכללו במטא-אנליזה, אבל הנתונים שנכללו הוגבלו לשלב המונותרפיה והוצאו מטופלים שהפסיקו את המחקר בשלב הראשוני של הטיפול בנוגד-טסיות משולב.
שבעת המחקרים שנכללו היו CARIE, HOST-EXAM, GLASSY, TICAB, DACAB, ASCET ו-CADET. אוכלוסיית המחקר כללה 24,325 מטופלים משבעת מחקרים אלו, מתוכם 12,178 טופלו במעכב P2Y12 כמונותרפיה (62.0% בclopidogrel ו-38.0% ב-ticagrelor) ו-12,147 טופלו באספירין בלבד. חציון משך הטיפול היה 557 ימים.
התוצא העיקרי לקביעת יעילות היה משלב של תמותה מסיבה קרדיווסקולרית, אוטם לבבי ושבץ. הסיכון לתוצא העיקרי היה נמוך יותר עם מונותרפיה של מעכבי P2Y12 לעומת מונותרפיה עם אספירין (5.5% לעומת 6.3%, יחס סיכון HR 0.88; רווח בר סמך של 95% 0.79-0.97, P=0.014). ה-number needed to treat NNT למניעת אירוע אחד היה 123 מטופלים.
הסיכון לדימום מאג’ורי היה נמוך יותר עם טיפול במעכבי P2Y12 לעומת טיפול באספירין אך לא משמעותי סטטיסטית (1.2% לעומת 1.4%, יחס סיכון HR 0.87; רווח בר סמך של 95% 0.70-1.09, P=0.23), אבל היתה ירידה ברורה ומשמעותית סטטיסטית בשבץ המורגי (HR 0.32) ודימום גסטרואינטסטינלי (HR 0.75).
הסיכון לסך האירועים הקליניים השליליים – שהוגדר כמשלב של התוצא העיקרי לקביעת יעילות ביחד עם אירועי דימום מאג’ורי – היה נמוך יותר בקבוצת המונותרפיה במעכבי P2Y12 לעומת קבוצת הטיפול באספירין (6.4% לעומת 7.2%, יחס סיכון HR 0.89, רווח בר סמך של 95% 0.81-0.98, P=0.020), עם NNT של 121 מטופלים.
היתרון של המונותרפיה במעכבי P2Y12 על פני טיפול באספירין נבע מירידה באירועי MI (2.3% לעומת 3.0%, יחס סיכון HR 0.77, רווח בר סמך של 95% 0.66-0.90, P<0.001) הNNT למניעת אירוע MI אחד עם מעכבי P2Y12 היה 136. הסיכון לstent thrombosis – במטופלים שעברו PCI גם הראה ירידה משמעותית סטטיסטית, של יותר מ-50%.
לא נצפו הבדלים בתוצאות בין תת קבוצות שנבחנו, כולל גיל, מין, עישון, סוכרת, מחלת עורקים פריפרית PAD, היסטוריה של שבץ או MI, היסטוריה של מחלת כליות, הסתמנות קלינית וסוג מעכב הP2Y12.
תוצאות המחקר מצביעות על יתרון טיפול ממושך במעכבי P2Y12 כמונותרפיה במקום אספירין למניעה שניונית במטופלים עם CAD.
מתוך כנס הESC
לידיעה בMedscape
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!