ממצאי מחקר עולם-אמיתי נוסף מרמזים להבדלים אפשריים בסיכון לדימומים מג’וריים בין נוגדי-קרישה פומיים חדשים. מתוצאות המחקר שהוצגו במהלך כנס ה-International Stroke Conference עולה כי בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים, שאינו על-רקע מחלת מסתם, שלא קיבלו טיפול נוגד-קרישה קודם, הטיפול ב-Dabigatran (פרדקסה) במינון 150 מ”ג, פעמיים ביום, לווה בסיכון נמוך יותר לדימומים מג’וריים ודימומים תוך-גולגולתיים, בהשוואה ל-Rivaroxaban (קסרלטו) במינון 20 מ”ג ביום. לא תועדו הבדלים ביעילות של שני התכשירים.
להערכת הבטיחות והיעילות של שלושת נוגדי הקרישה הפומיים הנפוצים Dabigatran, Rivaroxaban ו-Apixaban (אליקוויס) החוקרים בחנו את הרשומות הרפואיות הממוחשבות של מערכת Department of Defense Military Health System בארצות הברית, הכוללת את אנשי הצבא ומשפחותיהם, כמו גם גמלאים.
מדגם המחקר כלל 12,763 זוגות תואמים של חולים להשוואת Dabigatran במינון 150 מ”ג, פעמיים ביום, אל מול Rivaroxaban במינון 20 מ”ג/יום ו-4,802 זוגות תואמים להשוואת Dabigatran אל מול Apixaban במינון 5 מ”ג/יום.
בהשוואת Dabigatran אל מול Rivaroxaban, לא זוהו הבדלים בסיכון לאירוע מוחי כולל או איסכמי, אירוע איסכמי חולף, תמותה מכל-סיבה, אוטם לבבי או תרומבואמבוליזם ורידי, אם כי הטיפול ב-Dabigatran לווה בסיכון נמוך יותר לאירוע מוחי המורגי (יחס סיכון של 0.22). הסיכון לדימום מג’ורי בכללותו (כולל אירוע מוחי המורגי) ודימום תוך-גולגולתי מג’ורי היה נמוך יותר עם Dabigatran (יחסי סיכון של 0.82 ו-0.65, בהתאמה).
בהשוואה ל-Apixaban, הטיפול ב-Dabigatran לווה בסיכון מוגבר לאוטם שריר הלב (יחס סיכון של 2.72) ודימום מג’ורי ממערכת העיכול (יחס סיכון של 1.50), ללא הבדלים בתוצאים האחרים.
החוקרים מדגישים כי יש להתייחס לנתוני השוואות Apixaban במשנה זהירות, בשל שיעור האירועים הנמוך אוטם לבבי תועד ב-20 חולים בקבוצת Dabigatran ובשמונה חולים בקבוצת הטיפול ב-Apixaban. הם מזהירים כי אין להסיק מסקנות על-בסיס השוואות אלו.
מתוך כנס ה-ISC
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!