מחקר חדש מה-BMJ מצביע על סיכון מוגבר לאירועי דימום תוך מוחי אצל מטופלים המשתמשים בו זמנית בטיפול נוגד דיכאון ביחד עם NSAIDs .
מטרת החוקרים הייתה להגדיר את הסיכון לדימום תוך מוחי בין מטופלים הנוטלים נוגדי דיכאון ו-NSAIDs , בהשוואה לסיכון בין אלה המטופלים בנוגדי דיכאון בלבד.
המחקר היה מחקר עוקבה רטקוספקטיבי , לאומי עם קבוצת תואמת מבחינת פרמטרים מרכזיים. החוקרים עשו שימוש במאגר המידע של ביטוח הבריאות הלאומי וכלל נתונים מ-1/1/2009 עד 31/12/2013.
המשתתפים החלו טיפול נוגד דכאון לראשונה ללא היסטוריה של מרשמים קודמים לטיפול בדיכאון במהלך השנה האחרונה. המטופלים שאובחנו כסובלים ממחלות קרדיווסקולריות במהלך השנה לפני תחילת המחקר לא נכללו במחקר .
יעד המחקר המרכזי היה האישפוז הראשון בבית החולים עם דימום תוך מוחי בתוך 30 יום לאחר השימוש בתרופות. הורץ מודל רגרסיה מסוג COX להשוואת הסיכון לדימום תוך מוחי בין מטופלים שנטלו נוגדי דיכאון עם וללא שימוש מקביל ב-NSAIDs , לאחר התאמת מטופלים עם תכונות תואמות ביחס של 1:1 .
החוקרים מדווחים כי לאחר הערכת ציוני התאמה ביחס של 1:1 , הקבוצה שנתוניה נותחו כללה כ-4.1 מיליון אנשים. הסיכון לדימום תוך מוחי בתוך 30 יום במהלך תקופת כל המחקר היה גבוה יותר בקבוצה שטופלה הן בנוגדי דיכאון והן ב-NSADs בהשוואה לקבוצה שטופלה בנוגדי דיכאון בלבד: סיכון יחסי של 1.6 (בטווח בין 1.32-1.85) .
לא נמצא הבדל משמעותי בסיכון לדימום מוחי בין קבוצות שונות של טיפול נוגד דכאון .
מסקנת החוקרים היא ששימוש משולב בנוגדי דיכאון ביחד עם NSAIDs קשור לסיכון מוגבר לדימום תוך מוחי בתוך 30 יום מהנטילה של התרופות.
הערת המערכת: הסיכון המוגבר מטריד אך צריך לקחת בחשבון שבמונחים של מס’ מטופלים שצריך לטפל בהם בשילוב בכדי שייגרם דימום לאחד, המספר (ה-NNH) הוא ככל הנראה מאוד גבוה בשל הסיכון האבסולוטי הנמוך יחסית לדימומים תוך מוחיים.
יחד עם זאת נראה שעבור מטופלים הנמצאים כבר בסיכון גבוה יחסית לדימום תוך מוחי (כמו משתמשי וורפרין למשל או עם דימומים בעבר) ואשר נוטלים גם טיפול נוגד דכאון וזקוקים לטיפול נגד כאבים (שילוב שכיח למדי) נראה שיש לקחת בחשבון את הממצאים לצורך בחירת הטיפול נוגד הכאבים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!