אנליזה של רשם קנדי של מטופלים עם פרפור פרוזדורים (AF) מצביעה על כך שכ-20% מהמטופלים עם נוגדי קרישה, קיבלו גם טיפול תרופה נוגדת טסיות (אספירין בעיקר). החוקרים מדגישים כי שיעור ניכר מהמטופלים גם בנוגדי טסיות קיבלו טיפול זה ללא סיבה מוצדקת.
החוקרים מציינים שאמנם ל-60% מאלו שקיבלו אספירין הייתה התוויה מסויימת כמו מחלת לב כלילית או טרשת עורקים מפושטת, או אפילו סוכרת, אך ל-40% מהם לא הייתה כל סיבה ליטול אספירין.
האנליזה של הרשם SPRINT-AF הוצגה לאחרונה בכנס ה-AHA של שנת 2014 . הרשם תוכנן בגדי לקבוע באיזו מידה הרופאים מבצעים הערכת סיכון לשבץ במבוגרים עם AF ומקבלים החלטה לטפל בנוגדי קרישה.
המחקר היה רטרוספקטיבי, שכללה 1091 מטופלים ע”י קרדיולוגים, פנימאים ורופאי משפחה מקנדה. בסה”כ , 936 מטופלים עם AF שלא על רקע מסתמי גוייסו בשלב 1 של רשם ה-SPRINT-AF , ומהם 87.7% טופלו עם נוגדי קרישה פומיים. מבין המטופלים שקיבלו טיפול נוגד קרישה, 46.8% קיבלו וורפרין, ו-53.2% נוגד קרישה פומי מהדור החדש.
מבין הקבוצה שטופלה בנוגדי קרישה, 18.2% קיבלו גם נוגד טסיות. מבין מטופלי הוורפרין 21.9% קיבלו נוגדי טסיות, בהשוואה ל-14.2% מאלה שטופלו בנוגדי קרישה חדשים.
בעת הצגת הנתונים ב-AHA הועלתה לדיון השאלה באשר לתפקידם של נוגדי טסיות במטופלים עם מחלת לב כלילית או שבץ ברקע שפיתחו גם AF . נטען בדיון כי מול הסיכון המוגבר של פי- 2-3 לדימומים בטיפול דואלי של נוגדי קרישה וטסיות, לא ברור עדיין אם התועלת במניעת אירועי שבץ ו-MI גוברת על הסיכון.
ברשם ה-SPRINT-AF המטופלים שקיבלו טיפול נוגד טסיות היו עם יותר מחלות ווסקולריות בהשוואה לאלה שקיבלו נוגדי קרישה בלבד. ברגרסיה רב משתנים, היסטוריה של מחלת לב כלילית הייתה קשורה עם סיכון מובהק גדול יותר של קבלת נוגדי קרישה + נוגדי טסיות. כמו כן, גברים נטו יותר לקבל טיפול נוגדי טסיות מאשר נשים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!