בכנס החברה האמריקאית להמטולוגיה (ה–ASH ) שהתקיים השבוע באטלנטה, הוצגו תוצאות עדכניות של מטה אנליזה אשר בחנה את הפרוגנוזה של מקרי דימום בקרב-27419 חולים שנטלו dabigatran (פרדקסה) או וורפרין (קומדין).
באנליזה נכללו מחקר ה–RE-LY ועוד 4 מחקרים ארוכי טווח מפאזה 3 שבדקו חולי AF וחולים שקיבלו טיפול אקוטי ומניעתי ארוך טווח (6-36 חודשים) למניעת VTE.
במחקר נמצא כי לפרדקסה פרוגנוזה טובה יותר מוורפרין לאחר דימום מג‘ורי.
בהתבסס על מחקר ה–RE-LY נמצא כי שיעור החולים שעברו פרוצדורה פולשנית לאחר הדימום היה נמוך יותר בקבוצת הפרדקסה בהשוואה לקומדין (9% לעומת 14%) .
בנוסף, נמצא שמשך השהות ביחידת טיפול נמרץ היה קצר יותר באופן מובהק בקבוצה שנטלה פרדקסה לעומת וורפרין (p<0.05).
בהתבסס על 5 המחקרים מפאזה 3 נמצא ששיעור התמותה 30 יום לאחר אירוע דימום מגורי ראשוני היה נמוך יותר בקבוצה שקיבלה פרדקסה בהשוואה לקומדין.
מסקנת החוקרים היתה כי למרות העדר אנטידוט במטופלים בפרדקסה, לפרדקסה פרוגנוזה טובה יותר מוורפרין לאחר אירוע דימום מגורי.
להלן המימצאים המרכזיים של המאמר:
תוצאות מממחקר ה-RE-LY |
Dabigatran |
Warfarin |
P-value |
דימומים מג’וריים שדרשו עירוי תאים אדומים (%) |
439 (59) |
210 (50) |
0.0013 |
דימומים מגו’ריים שדרשו עירוי פלסמה, (%) |
147 (20) |
127 (30) |
<0.0001 |
דימומים מג’וריים שטופלו עם ויטמין K, (%) |
70 (9) |
115 (27) |
<0.0001 |
מס’ ימים בטיפול נמרץ (SD) |
1.9 |
3.2 |
0.03 |
דימומים שדרשו התערבות פולשנית (%) |
79 (9) |
59 (14) |
0.09 |
מימצא מ-5 מחקרים |
Dabigatran N=696 |
Warfarin N=425 |
P-value |
תמותה לאחר 30 יום מאירוע הדמם (%) |
57/627 (9.1) |
53/407 (13.0) |
0.044 |
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!