ידוע כי התרופות המסורתיות ממשפחת NSAID (Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs) מעלות את הסיכון לדימום או פרפורציה במערכת העיכול העליונה. כעת, לאור תוצאות מחקר חדש שפורסם ב-Arthritis & Rheumatism עולה כי הסיכון לדימום ממערכת העיכול העליונה משתנה בין תרופות שונות ממשפחה זו, במינונים המקובלים לשימוש באוכלוסייה הכללית.
החוקרים מוסיפים כי הסיכון לדימום ממערכת העיכול העליונה גבוה יותר עם תרופות בעלות זמן מחצית-חיים ארוך, תכשירים בשחרור-איטי, ו/או תרופות המעכבות באופן משמעותי את שני אנזימי COX.
ברקע למחקר כותבים החוקרים כי לא ידוע מהו היקף העלייה בסיכון לדימום או פרפורציה במערכת העיכול העליונה, בעקבות נטילת תרופות בעלות פעילות סלקטיבית כנגד האנזים COX-2 (Cyclooxygenase-2) בלבד, המוכרות בשם Coxib (למשפחה זו שייכות בין היתר התרופות ארקוקסיה (אשר לא נכללה בסקירה שיטתית זו) , Celecoxib (סלברה), Rofecoxib), בהשוואה לתרופות המסורתיות ממשפחת NSAID (דוגמת Ibuprofen (איבופן), Naproxen (נקסין), Indomethacin (אינדומד)) להן פעילות לא-סלקטיבית, כנגד שני אנזימי COX.
לאור כל זאת, החוקרים ערכו סקירה סיסטמית של מחקרים תצפיתיים, שפורסמו בין השנים 2000-2008, להערכת הסיכון לדימום ממערכת העיכול העליונה בעקבות נטילת NSAID ממשפחות שונות. לשם כך הם חישבו את הסיכון היחסי המשוער לדימום ממערכת העיכול העליונה עבור תרופות ספציפיות ממשפחת NSAID. בנוסף, הם בחנו את דרגת העיכוב של אנזימי COX-1 ו-COX-2 בתנאי מעבדה.
בהשוואה לנבדקים שלא טופלו בתרופות ממשפחת NSAID, הסיכון היחסי לדימום ממערכת העיכול העליונה עבור NSAID מסורתיים עמד על 4.50 (3.82-5.31), זאת בהשוואה לסיכון יחסי של 1.88 עם מעכבים סלקטיביים של האנזים COX-2 (0.96-3.71).
החוקרים מצאו כי בהשוואה לנבדקים שלא טופלו באופן קבוע ב-NSAID, הסיכון היחסי עם טיפול בכלל התרופות ממשפחת NSAID היה גבוה מהסיכון היחסי בעקבות טיפול ב-Ibuprofen (איבופן) (2.6 RR =, 2.17-3.33), Rofecoxib (RR = 2.12, 1.59-2.84), Aceclofenac (RR = 1.44, 0.65-3.2) ו-Celecoxib (סלברה) (RR = 1.42, 0.85-2.37). הסיכון היחסי היה גבוה יותר עם Ketorolac (טופדול) (RR = 14.54, 5.87-36.04) ו-Piroxicam (אקסיפן) (RR = 9.94, 5.99-16.50). הסיכון היחסי עמד על 5.63 (3.83-8.28) עם Naproxen (נקסין), 5.57 (3.94-7.87) עם Ketoprofen (פרופניד), 5.40 (4.16-7.00) עם Indomethacin (אינדומד), 4.15 (2.59-6.64) עם Meloxicam ו-3.98 (3.36-4.72) עם Diclofenac.
החוקרים לא זיהו קורלציה משמעותית בין דרגת העיכוב של האנזים COX-1 בדם כולו ובין הסיכון היחסי לדימום ממערכת העיכול העליונה על-רקע תרופות ספציפיות ממשפחת NSAID (R2=0.34, p=0.058), אך החוקרים מצאו קשר בין עיכוב בולט ומשמעותי (מעל 80%) של שני אנזימי COX ובין סיכון גבוה יותר. מתן תרופות ממשפחת NSAID בעלי זמן מחצית חיים ארוך ותמיסות בשחרור-איטי לווה בסיכון מוגבר, בהשוואה ל-NSAID בעלי זמן מחצית חיים קצר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי קיימים הבדלים בסיכון לדימום ממערכת העיכול העליונה עם תרופות שונות ממשפחת NSAID. הסיכון עולה עם תכשירים בעלי זמן מחצית-חיים ארוך, תרופות בעלות שחרור-איטי ו/או עיכוב משמעותי של שני אנזימי COX.
Arthritis & Rheumatism DOI 10.1002/art.27412
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!