פרק מיוחד בדו”ח המבקר המתפרסם היום מוקדש למערך הניתוחים הבריאטריים.

להלן תקציר הדו”ח:

תופעת ההשמנה נעשתה נפוצה בעולם וכן בישראל, והיא מוגדרת כמחלה כרונית הפוגעת במערכות גוף רבות, מקצרת תוחלת חיים ופוגעת קשות באיכותם, מגבירה את הסיכון לחלות במחלות לב, סוכרת, יתר לחץ דם ועוד. “השמנת יתר חולנית” למשל קשורה ליותר מ-2.5 מיליון מקרי תמותה בשנה בעולם, ומביאה לתמותה מוקדמת של עד כעשר שנים. לפי הערכות משרד הבריאות (להלן – המשרד), תוספת ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל עקב תופעת ההשמנה מוערכת בכ-6 מיליארד ש”ח בשנה. בישראל, בדומה לממוצע מדינות ה-OECD, כ-48% מהאוכלוסייה הבוגרת (בני 20 ומעלה) בשנת 2017 הוגדרו בעלי “משקל עודף” ו”השמנה” על רמותיה; כ-4% (כ-220,000) מכלל הסובלים מהשמנה בישראל סובלים מ”השמנת יתר” ומ”השמנת יתר חולנית”. 

הטיפולים בהשמנה מגוונים וכוללים גישות רפואיות שונות, ובהן טיפול תזונתי, טיפול פסיכולוגי-התנהגותי, טיפול תרופתי וטיפול ניתוחי. מחקרים שבחנו את יעילותם של הטיפולים שאינם ניתוחיים במטופלים הסובלים מ”השמנת יתר חולנית” מלמדים כי אלה מביאים לירידה של 5%-10% במשקל. ארגון הבריאות העולמי, בשיתוף איגודים רפואיים מקצועיים, קבעו כי ניתוחים בריאטריים יעילים לטיפול ב”השמנת יתר חולנית” ומורידים באופן מובהק את התמותה ואת המחלות הנלוות כגון סוכרת, מחלות נשימה, תפקוד כלייתי ועוד. יוצא, שביצוע ניתוח בריאטרי אכן יעיל כאשר עושים אותו לחולים המתאימים. 

ניתוחים בריאטריים מבוצעים ב”מרכזים רב-תחומיים” בבתי חולים, הנקראים “מרכזים בריאטריים”. בישראל פועלים 28 מרכזים כאלו – בבתי חולים ממשלתיים, בבתי חולים של שירותי בריאות כללית (להלן – הכללית), בבתי חולים ציבוריים ופרטיים.

משרד הבריאות (כמאסדר) פרסם כמה חוזרים ובהם הנחיות בנושא ביצוע ניתוחים בריאטריים. בחוזרים ישנה התייחסות, בין היתר, לאמות המידה לביצוע הניתוח, לשלבי ההכנה הטרום-ניתוחית ולמעקב לאחר הניתוח.

מנתוני סקר עולמי לשנת 2014 עולה כי ישראל ניצבת במקום הראשון בקרב מדינות OECD בביצוע ניתוחים בריאטריים יחסית לגודל האוכלוסייה, ובמקום השני בקרב כלל מדינות העולם.

מנתוני הרשם הלאומי לבריאטרייה עולה כי מספר הניתוחים שנעשו בישראל (במבוגרים בני 18 ומעלה) עלה מאוד במשך השנים והגיע לשיאו בשנת 2015 – כ-10,000 ניתוחים; עליה של יותר מפי 2 לעומת 2010 (כ-4200 ניתוחים); ההוצאה של ארבע קופות החולים לניתוחים בריאטריים בשנת 2017 הסתכמה בכ-500 מיליון ש”ח. נתון זה לא כולל עלויות נלוות וההערכה היא שההוצאה הלאומית לנושא גדולה בהרבה. בישראל מבוצעים חמישה סוגים של ניתוחים בריאטריים המוכרים בציבור כניתוחי קיצור-קיבה. התכלית המשותפת לכולם היא הגבלת כמות האוכל שהקיבה מסוגלת להכיל המביאה לתחושת שובע מהירה. 

נמצא כי גם מספר הניתוחים החוזרים בישראל הוא הגבוה בעולם – בשנת 2017 עמד שיעורם על כ-17% (כל מנותח שישי( – כמות גבוהה ביותר לעומת הממוצע העולמי, שהיה בשנת 2016 – כ-7% בלבד – וזאת אף שלניתוחים אלו סיכון גבוה יותר בהשוואה לניתוח ראשון, ואף ששיעור אחוז הירידה במשקל בעקבות ניתוח חוזר נמוך במידה ניכרת לעומת הניתוח הראשון. 

בשנים 2017-2013 הוגשו לנציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות 10 תלונות; וכ-80 תביעות ודרישות כספיות הוגשו לחברות הביטוח ענבל חברה לביטוח בע”מ וחברת ביטוח פרטית נוספת בגין סיבוכים ותמותה בעקבות ניתוח בריאטרי. 

הליקויים המרכזיים לפי הדו”ח :

• 
  
  ליקויים בהליכים לזיהוי הצורך בניתוח 


• 
  
  ליקויים בהליך ההכנה לניתוח ובהערכה הטרום ניתוחית 


• 
  
  ליקויים בהתאמת סוג הניתוח למטופל 


• 
  
  ליקויים במעקב לאחר ניתוח


• 
  
  ליקויים בבקרה על אישור ביצוע ניתוח בריאטרי חוזר


• 
  
  חוסר נתונים מספק על סיבוכים ותמותה

לדו”ח המבקר המלא בנושא

לדיווח בדהמרקר