במאמר שפורסם בכתב העת BMJ מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחולים המיועדים לניתוח בריאטרי שכיחות גבוהה יותר של שברים, בהשוואה לביקורות שמנות או ביקורות לא-שמנות, כאשר הסיכון נותר גבוה יותר גם לאחר הניתוח. הסיכון לשברים השתנה לאחר הניתוח הבריאטרי מדפוס שברים אופייני להשמנה לדפוס אופייני לאוסטיאופורוזיס.
החוקרים מוסיפים כי רק ניתוח BPD (Biliopancreatic Diversion) נקשר באופן ברור עם הסיכון לשברים; עם זאת, תוצאות ניתוח RYGB (Roux-en-Y Gastric Bypass) וניתוח שרוול קיבה אינן חד-משמעיות.
מדגם המחקר כלל 12,676 משתתפים לאחר ניתוח בריאטרי, להם התאימו בגיל ומין 38,028 ביקורות שמנות ו-126,760 ביקורות לא-שמנות. התוצא העיקרי כלל את שיעורי ההיארעות ואתרי השברים בחולים לאחר ניתוח בריאטרי, בהשוואה לביקורות. עוד נערכה השוואה של הסיכון לשברים לפני ואחרי הניתוח ולפי סוג הניתוח בין השנים 2006-2014.
החוקרים מדווחים כי שכיחות השברים הייתה גבוהה יותר בחולים לפני ניתוח בריאטרי (10.5%) בהשוואה לביקורות שמנות (8.1%) וביקורות לא-שמנות (6.6%). לאחר מעקב ממוצע של 4.4 שנים מהניתוח, בחולים לאחר ניתוח בריאטרי תועד סיכון מוגבר לשברים (514, 4.1%), בהשוואה לביקורות שמנות (1,013, 2.7%) וביקורות לא-שמנות (3,008, 2.4%).
הסיכון המתוקן לשברים לאחר הניתוח היה גבוה יותר בחולים לאחר ניתוח בריאטרי, בהשוואה לביקורות שמנות (סיכון יחסי של 1.38) ולא-שמנות (סיכון יחסי של 1.44). לפני הניתוח, הסיכון לשבר דיסטאלי בגפה תחתונה היה דומה במועמדים לניתוח בריאטרי ובביקורות שמנות, בהשוואה לביקורות לא-שמנות. לאחר הניתוח, הסיכון לשבר דיסטאלי בגפה תחתונה היה נמוך יותר (סיכון יחסי של 0.66), אל מול עליה בסיכון לשברים בגפה עליונה (1.64), שבר קליני בעמ”ש (1.78), אגן, מפרק ירך או עצם ירך (2.52). העליה בסיכון לשברים הייתה מובהקת סטטיסטית רק לאחר ניתוח BPD.
לאור ממצאי המחקר החוקרים ממליצים לכלול הערכה וטיפול בסיכון לשברים בכל מועמד לניתוח בריאטרי.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!