בחולים עם פסוריאזיס או דלקת חוליות מקשחת, טיפול במעכבי IL-17A, בפרט Secukinumab, מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית בהשוואה לטיפול ב-Apremilast, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Alimentary Pharmacology and Therapeutics.
המחקר הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים אודות חולים תחת מגוון תכניות ביטוח רפואי בארצות הברית ונועד לבחון את הקשר בין טיפול במעכבי IL-17A ובין הסיכון למחלת מעי דלקתית. הם השוו את הסיכון למחלת מעי דלקתית בין חולים עם פסוריאזיס או דלקת חוליות מקשחת שהחלו טיפול במעכבי IL-17A ואלו שהחלו טיפול ב-Apremilast בין ינואר 2015 ועד דצמבר 2024.
בקבוצת הטיפול במעכבי IL-17A נכללו 13,216 חולים שהחלו טיפול ב-Ixekizumab או Secukinumab (גיל ממוצע של 49.9 שנים, 54.9% נשים) להם הותאמו 13,216 חולים שהחלו טיפול ב-Apremilast (גיל ממוצע של 49.4 שנים; 54.6% נשים).
התוצא העיקרי היה אבחנה ראשונה של מחלת מעי דלקתית, אשר תועדה לפחות חודש לאחר התחלת הטיפול ולאורך המעקב.
בסיכומו של דבר, 142 חולים בזרוע הטיפול במעכבי IL-17A לעומת 60 חולים בזרוע הטיפול ב-Apremilast פיתחו מחלת מעי דלקתית (יחס סיכון מתוקן ש 2.50, p<0.0001), עם סיכון מוגבר הן למחלת קרוהן (יחס סיכון מתוקן של 3.95, p<0.0001) והן לקוליטיס כיבית (יחס סיכון מתוקן של 1.78, p=0.0023).
מבין מעכבי IL-17A, טיפול ב-Secukinumab לווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית (יחס סיכון מתוקן של 2.82, p<0.0001), אך לא כך היה עם Ixekizumab.
הן בגברים והן בנשים תועד סיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית ולמחלת קרוהן, אך לא תועד סיכון מוגבר לקוליטיס כיבית, בעקבות טיפול במעכבי IL-17A.
הסיכון למחלת מעי דלקתית היה הגבוה ביותר בחולים מעל גיל 60 שנים בזרוע הטיפול במעכבי IL-17A.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הקשר המדויק בין טיפול במעכבי IL-17A ובין מחלת מעי דלקתית אינו מובן היטב ולא הוכח קשר סיבתי, אך ייתכן כי ל-IL-17 השפעה מגנה במערכת העיכול.
Alimentary Pharmacology and Therapeutics, April 7, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!