במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Endocrinology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מתן טיפול בביספוספנטים, בין אם Alendronate (פוסאלאן) פומי או מתן חד-פעמי של Zoledronic Acid (אקלסטה), מפחית את הסיכון לשברי חוליות בחולים לאחר הפסקת טיפול ב-Denosumab (פרוליה).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים מצאו כי הפסקת טיפול בפרוליה מלווה בהיארעות מוגברת של שברי חוליות ותמכו בחשיבות מתן בביספוספנטים להפחתת העליה הנ”ל בסיכון לשברים. עם זאת, עדיין אין הסכמה אודות היארעות שברי חוליות מורפומטריים לאחר הפסקת פרוליה וההשפעה של בביספוספנטים על הסיכון לשברי חוליות.
החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 120 חולים (111 נשים) שהפסיקו את הטיפול בפרוליה, מהם 19 חולים לא קיבלו טיפול (16 נשים, גיל ממוצע של 63.5 שנים) ו-101 קיבלו טיפול (95 נשים, גיל ממוצע של 70 שנים) בביספוספנטים, כולל Alendronate (28 חולים) או עירוי יחיד של Zoledronic Acid (73 נשים). החוקרים בחנו את היארעות שברי חוליות קליניים ומורפו מטריים בקרב אלו שטופלו ואלו שלא קיבלו טיפול לאחר הפסקת פרוליה.
בקרב חולים שקיבלו טיפול בביספוספנטים לאחר הפסקת פרוליה שיעורי היארעות שברי חוליות עמדו על 5.5% (6 מקרים, 3 שברי חוליות קליניים, 3 שברי חוליות מורפומטריים), אשר בכל מקרה היו נמוכים יותר בהשוואה לשיעור שתועד בקבוצת החולים שלא קיבלו טיפול לאחר הפסקת פרוליה (4 מקרים; 4 שברים קליניים, שלושה שברים מרובים, p=0.029) למרות מדד FRAX דומה בעת התחלת הטיפול בפרוליה.
מניתוח סטטיסטי עלה כי היארעות שברי חוליות הייתה קשורה בקשר בלתי-תלוי עם העדר טיפול בביספוספנטים (יחס סיכויים של 13.9, p=0.014), אך לא עם מספר זריקות פרוליה, גיל החולה, משך הטיפול בביספוספנטים טרם התחלת טיפול בפרוליה, צפיפות העצם בעת הפסקת הטיפול בפרוליה והימצאות שברי חוליות בעת הפסקת הטיפול בפרוליה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הפסקת הטיפול בפרוליה מלווה בסיכון מוגבר לשברי חוליות קליניים, אם כי מתן טיפול בביספוספנטים הדגים יעילות חלקית בהפחתת הסיכון המוגבר לשברי חוליות לאחר הפסקת פרוליה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!