מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Spine, עולה כי בחולים צעירים עם מוגבלות משמעותית יותר וללא חסר נוירולוגי קיים סיכון מוגבר לניתוח חוזר לתיקון הישנות בלט דיסק. מהנתונים עולה כי במקרים בהם שוקלים ניתוח רביזיה בשל הישנות בלט דיסק צפוי שיפור משמעותי לאחר הניתוח, אך ככל הנראה השיפור אינו גדול כמו לאחר ניתוח ראשוני להסרת הדיסק.
מטרת המחקר הייתה לזהות גורמי סיכון ולהשוות את התוצאות של חולים לאחר ניתוח רביזיה להסרת דיסק בין חולייתי במחקר SPORT (Spine Patient Outcomes Research Trial).
החוקרים בחנו את הנתונים אודות חולים לאחר ניתוח ראשוני להסרת הדיסק הבין-חולייתי במטרה לקבוע את גורמי הסיכון לניתוח חוזר. גורמי הסיכון לניתוח רביזיה בשל הישנות בלט דיסק נבחנו בניתוח חד-משתני ורב-משתני. התוצא העיקרי כלל את מדד ODI (Oswestry Disability Index), מדד SBI (Sciatica Bothersomeness Index) ו-SF-36 (Short-Form 36) לאחר 6 שבועות, שלושה חודשים, שישה חודשים וכל שנה עד ארבע שנים.
מדגם המחקר כלל 810 חולים, כולל 74 לאחר ניתוח רביזיה (9.1%) בשל הישנות בלט דיסק. גורמי סיכון להישנות בלט דיסק כללו גיל צעיר (יחס סיכון של 0.96), העדר חסר תחושתי (יחס סיכון של 0.61), העדר חסר מוטורי (יחס סיכון של 0.54) ומדד ODI בסיסי גבוה יותר (יחס סיכון של 1.02). השיפור הממוצע המתוקן לזמן מתחילת המחקר עד לאחר ארבע שנים היה קטן יותר בקבוצת החולים עם הישנות בלט דיסק בכל התוצאים שנבחנו, כולל מדדי כאב ותפקוד גופני ומדדי ODI ו-SBI). לאחר ארבע שנים, רק מדד SBI היה נמוך יותר משמעותית בקבוצת החולים עם הישנות בלט דיסק.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!