אנליזה מעודכנת של מאגר קוקריין מדווחת כי שימוש חד פעמי פומי ב-Etoricoxib (ארקוקסיה) הדגים הקלה נכרת בכאב לאחר ניתוח, ללא הבדל בתופעות לוואי מול פלציבו.

החוקרים מציינים כי מדובר בסקירת עדכון לסקירה שבוצעה לראשונה ב-2009, ואשר עברה עדכון נוסף ב-2012.  הם מציינים כי אטוריקוקסיב הוא מעכב סלקטיבי ל-COX-2 עם התוויה להקלת כאב כרוני בחולי אוסטיאורתריטיס (OA)  ודלקת מפרקים שגרונית (RA) , וגם לכאב אקוטי במס’ מקומות.

המחברים מציינים כי ההערכה היא שקבוצת תרופות זו קשורה לסיכון נמוך יותר לתופעות לוואי גסטרואינטנסיאליות בהשוואה ל-NSAIDs קונבנציונליים.

מטרת המחקר הייתה להעריך את היעילות ותופעות הלוואי של טיפול חד פעמי עם אטוריקוקסיב עבור כאב אקוטי של לאחר ניתוח , וזאת תוך שימוש בשיטות המאפשרות השוואה מדוייקת עם תרופות אנלגטיות אחרות שהוערכו באותה שיטה המומלצת במחקרי עומק ברמת המטופל האינדיבידואלי.

החוקרים ביצעו חיפוש במאגר המחקרים של קוקריין, MEDLINE , EMBASE ומאגר המידע לכאב של אוקספורד, מאגר המחקרים הקליניים וכן מקורות שצויינו במחקרים שנבחרו. תאריך המועד האחרון לחיפוש היה 31/1/14 .

נבחרו מחקרים שהיו אקראיים, כפולי סמיות, מבוקרי פלצבו של מינון פומי יחיד של אטוריקוקסיב עבור כאב אקוטי של לאחר ניתוח. שני סוקרים דירגו את המחקרים השונים באופן בלתי תלוי לצורך הכללה בסקירה תוך התייחסות לאיכות המתודולוגית והנתונים. נעשה שימוש באיזור שמתחת להקלת הכאב בהשוואה לעקומת הזמן בכדי לחשב את יחס המשתתפים שקיבלו אטוריקוקסיב או פלציבו עם הקלת כאב של 50% לפחות למשך 6 שעות, תוך שימוש בשאלות תקפות.

החוקרים העריכו סיכון יחסי (RR) ומס’ מטופלים בהם יש לטפל כדי להשיג הטבה (NNT).  נעשה שימוש במידע על הצורך בתרופות הצלה בכדי לחשב את היחס של משתתפים שהיו זקוקים לכך, והממוצע המשוקלל של חציון הזמן של השימוש בהן. בנוסך, החוקרים אספו נתונים על תופעות לוואי.

החוקרים מדווחים כי לא זוהו מחקרים חדשים לצורך עריכת הסקירה המעודכנת הזו, אשר כללה 6 מחקרים עם 1,214 משתתפים שבו נעשתה השוואה בין אטוריקוקסיב לפלציבו. כל 6 המחקרים דיווחו על השימוש במינון של 120 מ”ג.  נמצא כי 66% מהמשתתפים בקבוצת האטוריקוקסיב 120 מ”ג ו-12% מקבוצת הפלציבו דיווחו על הקלה בכאב של 50% לפחות, וה-NNT היה 1.8 (בטווח בין 1.6 ל-2.0), מה שמצביע על עדות באיכות גבוהה ליעילות הטיפול.

עבור מחקרי שיניים בלבד, ה-NNT היה 1.6 (בטווח בין 1.5-1.8).

מינון יחיד של 90 מ”ג בא לידי ביטוי בתוצאות דומות במחקר גדול אחד. מינונים אחרים (60,180 ו-240 מ”ג) נבחנו במחקרים עם זרוע טיפולית אחת.

כמו כן , באופן מובהק , פחות משתתפים בקבוצת האטוריקוקסיב נאלצו להשתמש בתרופות הצלה לאורך 24 השעות מאז נטלו את האטוריקוקסיב 120 מ”ג, בהשוואה לפלציבו. ה-NNT היה 2.2 (בטווח בין 1.9-2.8) , וחציון הזמן לשימוש בתרופת הצלה היה 20 שעות בקבוצת האטוריקוקסיב ושעתיים בקבוצת הפלציבו.

תופעות לוואי המדווחות היו בשיעור דומה בין שתי הקבוצות (באיכות דיווח בינונית), וללא תופעות לוואי רציניות.

מסקנת המחברים היא שטיפול חד פעמי פומי של אטוריקוקסיב מספק מידע באיכות מחקרית גבוהה לפיו מושגת הקלת כאב לאחר ניתוח, וללא הבדל בסיכון לתופעות לוואי בהשוואה לפלציבו. המינון של 120 מ”ג נראה כאפקטיבי כמו, או יותר , מתרופות אנלגטיות  אחרות הנמצאות בשימוש נפוץ.

Cochrane Database Syst Rev.2014 May